1,412
עריכות
פרשת יתרו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (כבר הוחלט שלא זה הכוונה) |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''הקדמה''': בשבוע שעבר קראנו את [[פרשת בשלח]], בה הושלמה [[יציאת מצרים]] כאשר ים סוף נבקע ו[[בני ישראל]] עברו בתוכו, ולעומתם המצריים טבעו. השבוע בפרשת יתרו נקרא על [[מתן תורה]], המעמד שהתרחש למרגלות הר סיני. | '''הקדמה''': בשבוע שעבר קראנו את [[פרשת בשלח]], בה הושלמה [[יציאת מצרים]] כאשר ים סוף נבקע ו[[בני ישראל]] עברו בתוכו, ולעומתם המצריים טבעו. השבוע בפרשת יתרו נקרא על [[מתן תורה]], המעמד שהתרחש למרגלות הר סיני. | ||
*'''ראשון''' - [[יתרו]] שהיה חותנו של [[משה]] (אביו אשתו - ציפורה), לאחר ששמע על כל הניסים והנפלאות שה' עשה למשה ולבני ישראל, והוא מגיע למדבר ואיתו אשתו של משה ושני בניו. משה וכל מנהיגי העם פוגשים את יתרו. משה מספר לחותנו על יציאתם ממצרים, על קריעת ים סוף, על [[המן האגגי|המן]] היורד מן השמים, המים מבארה של מרים ועל מלחמתם נגד [[עמלק]]. יתרו משיב | *'''ראשון''' - [[יתרו]] שהיה חותנו של [[משה]] (אביו אשתו - ציפורה), לאחר ששמע על כל הניסים והנפלאות שה' עשה למשה ולבני ישראל, והוא מגיע למדבר ואיתו אשתו של משה ושני בניו. משה וכל מנהיגי העם פוגשים את יתרו. משה מספר לחותנו על יציאתם ממצרים, על [[קריעת ים סוף]], על [[המן האגגי|המן]] היורד מן השמים, המים מבארה של מרים ועל מלחמתם נגד [[עמלק]]. יתרו משיב בהתפעלות על גדולת השם. | ||
*'''שני''' - יתרו רואה שמשה יושב לפני אלפי אנשים מהבוקר ועד הערב והוא משמש כשופט במחלוקות שביניהם. הוא אומר להם את חוקי ה' לגבי המקרים הספציפיים שלהם. יתרו מציע מערכת שתאציל מהסמכויות של משה, כאשר הוא ימנה ראשי אלפים, ראשי מאות, ראשי חמישים וראשי עשרות כאשר הדרישה הראשונה היא שיהיו יראי אלוקים, והם אלו שישפטו את העם ברוב המקרים, כאשר רק מקרים מסובכים ביותר יגיעו לפתחו של משה רבינו (לפי [[רש"י]], אירוע זה התרחש בפועל לאחר מתן תורה). | *'''שני''' - יתרו רואה שמשה יושב לפני אלפי אנשים מהבוקר ועד הערב והוא משמש כשופט במחלוקות שביניהם. הוא אומר להם את חוקי ה' לגבי המקרים הספציפיים שלהם. יתרו מציע מערכת שתאציל מהסמכויות של משה, כאשר הוא ימנה ראשי אלפים, ראשי מאות, ראשי חמישים וראשי עשרות כאשר הדרישה הראשונה היא שיהיו יראי אלוקים, והם אלו שישפטו את העם ברוב המקרים, כאשר רק מקרים מסובכים ביותר יגיעו לפתחו של משה רבינו (לפי [[רש"י]], אירוע זה התרחש בפועל לאחר מתן תורה). | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
*'''שביעי''' - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות ו[[קול]] השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה. | *'''שביעי''' - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות ו[[קול]] השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה. | ||
==הודאת יתרו== | |||
בתורה מסופר שלאחר שסיפר משה ליתרו את כל הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, אמר יתרו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יח, יא|תוכן=עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָ-ה מִכָּל הָאֱ-לֹהִים}} | |||
בזהר{{הערה|חלק ב' פרשת יתרו סז, ב}} מבואר שנתינת התורה היתה בכח הודאתו של יתרו. בחסידות{{הערה|אוה"ת ריש פרשת יתרו. מאמר [[דיבור המתחיל]] וישמי יתרו [[תרמ"ז]] (ספר המאמרים תרמ"ז עמוד עב ואילך) ותרע"ה ([[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתסא ואילך). דיבור המתחיל ויאמר משה [[ה'תש"ט]] פ"ו (ספר המאמרים תש"ט סוף עמוד 56 ואילך)}} מוסבר שהטעם לכך הוא שיתרו היה חכם גדול ב[[חכמות חיצוניות]] שעל ידי [[בירור הניצוצות|בירורם]] והפיכתם לקדושה, נעשה יתרון והוספה ב[[חכמה|חכמת הקדושה]]. מהות ההוספה שנעשתה על ידי הודאת יתרו היא שהתורה מצד עצמה הינה [[המשכה מלמעלה]] בלבד שאינה שייכת לעבודת האדם, ועל ידי שנתינת התורה היתה בכח הודאת יתרו - נמשך בתורה ה[[עצמות]] שלמעלה מגדר מעלה ומטה{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד ס'}}. | |||
חז"ל מסבירים{{הערה|מכילתא, מכילתא דרשב"י מדרש לקח טוב ועוד על הפסוק. דברים רבה פ"א, ה. קהלת רבה פרשה יג, א. ועוד}} שיתרו הכיר את כל העבודות זרות שבעולם קודם לכן, ובכך יכל להעיד: "גדול ה' מכל האלוקים". הרבי מסביר שהכוונה ב"כל עבודה זרה שבעולם" היא גם לכל הדרגות שב[[סדר ההשתלשלות]] (שהרי תחילת העבודה זרה היא החשבת הממוצעים המשפיעים שפע לעולם וכיבודם{{הערה|[[רמב"ם]] בתחילת הלכות עבודה זרה. וראה דרך מצוותיך מצוות מילה (ו, ב) מצות אחדות ה' (ס, ב) ועוד}} ושלילת טעות זו צריכה להיות אף בכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות), שדווקא על ידי ידיעתם בשלימות ישנה ההכרה וההרגשה בגדלות ה' שלמעלה אף מהם{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ג שם ואילך ובהערה 38. וראה גם ספר המאמרים מלוקט שם עמוד קה ואילך}}. | |||
==מתן תורה== | |||
{{ערך מורחב|מתן תורה}} | |||
{{להשלים}} | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=239 רעיונות לפרשת יתרו] באתר {{חבד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=239 רעיונות לפרשת יתרו] באתר {{חבד בישראל}} | ||