23,396
עריכות
בן ציון גרשוני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בן ציון גרשוני.png|ממוזער|בן ציון גרשוני תשמ"ז]] | |||
הרב '''אלתר בן ציון גרשוני''' ([[י"א תשרי]] [[תר"ע]] - [[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]]) היה חסיד חב"ד, סופר ומשורר חסידי, ציוני נלהב, ועובד בכיר במשרד החינוך במשך עשרות שנים. | הרב '''אלתר בן ציון גרשוני''' ([[י"א תשרי]] [[תר"ע]] - [[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]]) היה חסיד חב"ד, סופר ומשורר חסידי, ציוני נלהב, ועובד בכיר במשרד החינוך במשך עשרות שנים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תרצ"ב]] עלה לארץ הקודש ונכנס ללמוד ב'ישיבת חברון' הליטאית שבירושלים, במשך למעלה מעשר שנים עד לחתונתו בשנת [[תש"ג]] עם רעייתו מרת רחל איטה{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_199.jpg כרטיסו] בספר החסידים.}}. | בשנת [[תרצ"ב]] עלה לארץ הקודש ונכנס ללמוד ב'ישיבת חברון' הליטאית שבירושלים, במשך למעלה מעשר שנים עד לחתונתו בשנת [[תש"ג]] עם רעייתו מרת רחל איטה{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_199.jpg כרטיסו] בספר החסידים.}}. | ||
לאחר חתונתו, החל לעבוד כמזכיר בישיבת קמניץ, ולאחר ההכרזה על עצמאותה של [[מדינת ישראל]], התבקש על ידי הרב [[אברהם חן]] להצטרף לעובדי משרד החינוך, והתמיד בעבודתו עד שפרש לגימלאות, וכיהן כסגן מנהל המחלקה לתרבות תורנית, עמד בקשר עם רבנים וכן עם סופרים ומשוררים דתיים. | לאחר חתונתו, החל לעבוד כמזכיר בישיבת קמניץ, ולאחר ההכרזה על עצמאותה של [[מדינת ישראל]], התבקש על ידי הרב [[אברהם חן]] להצטרף לעובדי משרד החינוך, והתמיד בעבודתו עד שפרש לגימלאות, וכיהן כסגן מנהל המחלקה לתרבות תורנית, עמד בקשר עם [[רבנים]] וכן עם סופרים ומשוררים דתיים. | ||
נמנה על מקורביהם של הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב [[אריה לוין]], והיה מתפלל באופן תדיר במנין בביתו של הרב זוין. | נמנה על מקורביהם של הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב [[אריה לוין]], והיה מתפלל באופן תדיר במנין בביתו של הרב זוין. | ||
ידע מסכתות שלמות בעל פה, ובשנותיו האחרונות כשנחלשה ראיתו, היה נוהג לשנן מסכתות בעל פה. | ידע מסכתות שלמות בעל פה, ובשנותיו האחרונות כשנחלשה ראיתו, היה נוהג לשנן [[גמרא|מסכתות]] בעל פה. | ||
נפטר בגיל 86 ב[[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]], ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות. | נפטר בגיל 86 ב[[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]], ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
עוד בתקופת לימודיו בישיבת 'חברון', החל לכתוב תחת שם העט 'בן ציון גרשוני' כשבכך רומז לשמו של אביו. שם זה הפך לימים לשם משפחתו. | עוד בתקופת לימודיו בישיבת 'חברון', החל לכתוב תחת שם העט 'בן ציון גרשוני' כשבכך רומז לשמו של אביו. שם זה הפך לימים לשם משפחתו. | ||
בתקופת עבודתו במשרד החינוך, חיבר ספר ייעודי לתלמידים העוסק בתולדות ה[[מהר"ל מפראג]]. | בתקופת עבודתו במשרד החינוך, חיבר [[ספר]] ייעודי לתלמידים העוסק בתולדות ה[[מהר"ל מפראג]]. | ||
לאורך השנים כתב ספרים רבים, העוסקים בסוגות רבות, החל מספרי ביוגרפיה ופרוזה, וכלה בספרי שירה ותרגומים. סגנונו התאפיין בכתיבה ברורה וקולחת, ובמשלב גבוה. שיריו עם זאת, מתאפיינים בעומק מחשבתי, והינם קשים להבנה. | לאורך השנים כתב ספרים רבים, העוסקים בסוגות רבות, החל מספרי ביוגרפיה ופרוזה, וכלה בספרי שירה ותרגומים. סגנונו התאפיין בכתיבה ברורה וקולחת, ובמשלב גבוה. שיריו עם זאת, מתאפיינים בעומק מחשבתי, והינם קשים להבנה. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*בנו, ר' מנחם גרשוני | *בנו, ר' מנחם גרשוני | ||
*בתו הרבנית מרים מילר, אשת הרב דניאל מילר, ראש ישיבת 'עטרת נחמיה'. | *בתו הרבנית מרים מילר, אשת הרב דניאל מילר, ראש ישיבת 'עטרת נחמיה'. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גרשוני, בן ציון}} | {{מיון רגיל:גרשוני, בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||