31,738
עריכות
שורה 27: | שורה 27: | ||
==סעודת משיח== | ==סעודת משיח== | ||
{{ערך מורחב|ערך=סעודת משיח}} | {{ערך מורחב|ערך=[[סעודת משיח]]}} | ||
קביעות זו שהינה ייחודית לבני ארץ ישראל, יוצרת התלבטות מהו הזמן המתאים ביותר לעריכת [[סעודת משיח]], כאשר מצד אחד הזמן של הסעודה כבכל שנה הוא בשביעי של פסח, ומצד שני אחד הטעמים של הסעודה הוא [[חיבור החג עם ימי החול]], והזמן המתאים ביותר לזה הוא בסיום ימי הקדושה, לקראת צאת השבת, ובפרט שדבר זה מאפשר לחבר קהלים רחבים לסעודה כפי הוראת ובקשת הרבי. | קביעות זו שהינה ייחודית לבני ארץ ישראל, יוצרת התלבטות מהו הזמן המתאים ביותר לעריכת [[סעודת משיח]], כאשר מצד אחד הזמן של הסעודה כבכל שנה הוא בשביעי של פסח, ומצד שני אחד הטעמים של הסעודה הוא [[חיבור החג עם ימי החול]], והזמן המתאים ביותר לזה הוא בסיום ימי הקדושה, לקראת צאת השבת, ובפרט שדבר זה מאפשר לחבר קהלים רחבים לסעודה כפי הוראת ובקשת הרבי. | ||
הרבי עצמו התייחס לסוגיה והמליץ למצוא את האופן המתאים לערוך סעודה בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף 'כפליים לתושיה' גם ביום השבת עצמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 76: ""כשחל שביעי של פסח ביום שישי ערב שבת קודש, יש למצוא אופן המתאים לערוך את "סעודת משיח" בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף – באופן של "כפליים לתושייה" – גם ביום השבת עצמו".}}. | הרבי עצמו התייחס לסוגיה והמליץ למצוא את האופן המתאים לערוך סעודה בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף 'כפליים לתושיה' גם ביום השבת עצמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 76: ""כשחל שביעי של פסח ביום שישי ערב שבת קודש, יש למצוא אופן המתאים לערוך את "סעודת משיח" בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף – באופן של "כפליים לתושייה" – גם ביום השבת עצמו".}}. | ||
בסעודה הנערכת בערב שבת, כיון שהרבי עורר שלא יעשו [[פורס מפה ומקדש]] במקומות בהן עלול הדבר להביא לידי מכשול, יש להשתדל ולהקדים את הסעודת משיח ולקיים אותה קודם השעה העשירית{{הערה|בסביבות השעה 17:00.}}, וזאת על מנת שלא להתמלא מהסעודה דבר שיפגע באכילת סעודת שבת לתענוג{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים רמט, ב: "ולאכול ולשתות בלי קביעת סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהג בה בחול מט' שעות ולמעלה".}}. | |||
==קריאת התורה== | ==קריאת התורה== |
עריכות