שבת אסרו חג פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''שבת [[אסרו חג]] פסח''' היא שבת שחלה בצמוד מייד לאחר [[חג הפסח]] ב[[ארץ ישראל]]. קביעות זו יוצרת שאלות הלכתיות בנוגע לדיני ה[[חמץ]] והשימוש בו לאחר שהסתיים החג, אך לפני שהחמץ נקנה בחזרה מהגוי, וכן יוצרת הבדלים ב[[קריאת התורה]] בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, כיון שבחו"ל החג נמשך יומיים ובשבת זו קוראים את קריאת [[אחרון של פסח]].

==סעודת משיח==

קביעות זו שהינה ייחודית לבני ארץ ישראל, יוצרת התלבטות מהו הזמן המתאים ביותר לעריכת [[סעודת משיח]], כאשר מצד אחד הזמן של הסעודה כבכל שנה הוא בשביעי של פסח, ומצד שני אחד הטעמים של הסעודה הוא [[חיבור החג עם ימי החול]], והזמן המתאים ביותר לזה הוא בסיום ימי הקדושה, לקראת צאת השבת, ובפרט שדבר זה מאפשר לחבר קהלים רחבים לסעודה כפי הוראת ובקשת הרבי.

==פרקי אבות==

הבדל נוסף שיוצרת קביעות זו בין תושבי חו"ל ובני ארץ ישראל, היא אמירת [[פרקי אבות (מנהגים)|פרקי אבות]] בשבתות הקיץ, כאשר המנהג הוא לומר פרקי אבות בכל השבתות שבין פסח לחג השבועות{{הערה|ראו באבודרהם, תפילות הפסח: "ונוהגין בספרד לקרות מס' אבות ופרק קנין תורה בשבתות שבין פסח לשבועות בכל שבת פרק אחד".}}, ומנהגנו להמשיך ולומר בכל שבתות הקיץ{{הערה|כפי שמופיע בכלבו, אות מ. ועוד.}}, אך בקביעות כזו עלול להיווצר הבדל בין בני ארץ ישראל שיתחילו לומר מייד בשבת הראשונה שחלה אצלם בצמוד לאחר הפסח ואילו בני חו"ל יתחילו רק בשבת שלאחר מכן, כיון ששבת זו אצלם היא עדיין חלק מימי הפסח ואינה מהשבתות 'שבין פסח לשבועות'.