תומכי תמימים בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏היסטוריה: , קידוד קישורים
(←‏היסטוריה: עריכה)
(←‏היסטוריה: , קידוד קישורים)
שורה 22: שורה 22:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.


תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.
שורה 28: שורה 28:
ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.
ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.


במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.  
במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.


בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.
בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.


בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.  
בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.


ס[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה מספר מבנים מהמתחם, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה.
ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה מספר מבנים מהמתחם, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==

תפריט ניווט