מיכאל דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' '''מיכאל דבורקין''' היה דוגמה חיה לחסיד. במוצאו הוא לא היה חסיד [[ליובאוויטש]], אלא חסיד של ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[קאפוסט]]. כאשר הקאפוסטער הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי ה[[רש"ב]]. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את ה[[מאמר]] – הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח שטריימל על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.

לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מהמאסר בי"ג תמוז [[תרפ"ז]] היה הוא זה שנסע לעיר קוסטרמה להכין מקום מגורים עבור אדמו"ר הריי"צ.  

ר' מיכאל עבר ל[[ארץ הקודש]] בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ב[[רוסיה]], והוא הגיע לארץ ערירי, בעירום ובחוסר-כל. הוא התגורר ב[[רמת יצחק]], אך שהה רבות ב[[תל אביב]] ובעיקר בבית הכנסת ב'[[נחלת בנימין]]'. בשבתות הוא היה אוכל בבית הרב [[שמריהו גוראריה]], אך לא נתן שישרתוהו.

ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" – נזכר הרב איצק'ה גאנזבורג – "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.

בשנת [[תש"ז]] עבר ל[[ארצות הברית]] וגר ב-[[770]] שם נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש"ט]]. ו[[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו על מנת שקבורתו תהיה עוד לפני כניסת החג.

==בעל מנגן==

== ניגונו ==

      

*'''[[נייעט נייעט ניקאווא]]''' מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר’ מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור [[הרבי הריי"צ]] בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]]. [[הרבי]] הסביר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] כי התכונה של ר’ מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי”ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי”צ.