3,771
עריכות
ארמון למלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון. | הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון. | ||
ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר (באידיש): "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}} | ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר (באידיש): "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?", ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "ארמון!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}"{{הערה|גירסא אחרת הובאה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67639 מפי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד]: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר: "אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן}}.}}". | ||
זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים. | זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים. | ||
במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב | במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין. | ||
בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה". | בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה". | ||
כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום | כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[צא"ח|צעירי חב"ד באה"ק]], ובסמיכות ל-[[770]]. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד]. | ||
בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}. | בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===הנחת אבן הפינה=== | ===הנחת אבן הפינה=== | ||
[[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]] | [[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]] | ||
בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו ב[[חלוקת משקה]] עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים". | בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו ב[[חלוקת משקה]] עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה (תוכן): לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי, [[אזכיר על הציון]]. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים". | ||
ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו. | ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[זאב גכטמן]], אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'". | [[זאב גכטמן]], אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'". | ||
ר' זושא | כעבור תקופה בה ר' זושא ניסה לקדם את הפרויקט לבדו בסיוע רעייתו הגיעו למסקנא שלטובת הנושא רצוי להקים וועדה ור' זושא מזמין כמה אנשים להצטרף לענין. ב[[כ"ו אדר]] שני, [[תשנ"ב]] מתקיימת האסיפה הראשונה אליה מגיעים ר' [[זאב זלמנוב]], ר' [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[משה הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]]. באסיפה מוחלט שהיא גם תהווה אסיפת יסוד להקמת עמותה. ר' זאב זלמנוב מתמנה לגיזבר העמותה ומתיישבים לתכנון עם האדריכל. | ||
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון. | |||
מסיבות שונות, התעכבה | בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון. | ||
ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול. | |||
מסיבות שונות, התעכבה השלמת בנייתו של הארמון עד עתה. | |||
בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר [[אינטרנט]] בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה. | בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר [[אינטרנט]] בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה. | ||