ערב רב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 85 בתים ,  21 בפברואר 2022
קידוד קישורים
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן")
(קידוד קישורים)
שורה 6: שורה 6:
בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
==בחסידות==
==בחסידות==
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.
 
==לקריאה נוספת==
* שיחת כי תשא, לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ד
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קליפות]]
[[קטגוריה:קליפות]]

תפריט ניווט