שינויים

בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א: "{{ציטוטון|ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}.}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה בפרסום זהותו של המשיח. למרות שהרבי לא הורה על כך בצורה מפורשת, החסידים רואים בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!"}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|ראה בשיחת שבת פר' פרשת משפטים [[תנש"א]] : "{{ציטוטון|המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם, וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי - בגאולה האמיתית והשלימה"}}.}}. 

בשנים הראשונות לנשיאותו, התנגד הרבי לפרסום זהותו כמשיח. יוזמת הפרסום הגדולה הראשונה הייתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה שלילית. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{הערה|{{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=(הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98.)}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ חידושי תורה בענייני משיח וגאולה (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]) כבשקובץ אף מוסבר באריכות מדוע , מרכז הקובץ היה הסברה אודות קבלת מלכותו של [[הרבי]] הוא כ[[מלך המשיח]] ומופיעים והופיעו בו חידושי תורה מרבנים שונים מחב"ד בכיוון זה. בהמשך הוציא הרב סלונים חוברת נוספת בענייני חינוך כשגם בה נכתב על הרבי התואר 'מלך המשיח'. לאחר פניית מספר חסידים לרבי בטענה שפרסום הדברים יעשה חילול ה', הרבי אמר לשאול את הרבנים האם אפשר להפיץ את הקונטרס, לאחר שהרבנים פסקו שאין לפרסם את החוברות ברבים, דרש להפסיק את פרסום זה החוברות בהסבר שהוא גורם קרע ומחלוקת שהם גורמים מחלוקת עם יהודים רבים והדרך להבאת הגאולה היא דווקא באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג] מענה כה, תוכן המענה כפי שהועבר בטלפון ע"י הרב חדקוב נדפס ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את ספרו "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]"{{הערה|אז עדיין לא נקרא בשם זה}}, בו רמז ברורות כי שכלל ביאור בסימני מלך המשיח על פי הרמב"ם תוך רמזים על זהותו של הרבי הוא המלך המשיחכמשיח. כאשר שלח את חיבורו לרבי לא קיבל מענה. בקיץ לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של אותה שנה הורה [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון מ[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר מהטעם שהוא מזיק להפצת המעיינות, בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}} ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/06-07-2020-15-03-39-ליקוט-מענות-קודש-תשדמ.pdf ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענות קעא ורמד )}}. לאחר מכן כששאל הרב וולפא את הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. בהמשך לכך שלל הרבי את היוזמה הפרסום גם בשיחות פומביות: בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות דוגמא חיה של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה. לאחר מכן, ב[[שיחת שבת בראשית תשמ"ה|שיחה]] של [[בשיחת שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בצעקות רמות ובחריפות רבה בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זה הרחיקו ומרחיקים מ[[לימוד החסידות]] ועל ידי זה מעכבים את ביאת המשיח ולוחמים ברבותינו נשיאנו ובמלך המשיח {{הערה| ב[https://drive.google.com/file/d/1eozguxwmeXHxEfrGrUB86s0ycGLpU36A/view הנחה מההתוועדות] שנדפסה ב[[התוועדויות]] תשמ"ה ח"א ע' 465 ואילך נדפסו חלק מהדברים שנאמרו בהתוועדות וחלקם האחר לא בא בדפוס לרוב חריפותו}}. בשנת [[תשמ"ו]]{{הערה|שיחת שמיני עצרת}} הרבי החל לדבר על כך ש[[נשיא הדור]] הוא ה[[משיח]]. בשנת [[תשמ"ז]]{{הערה|חול המועד סוכות}} הרבי הזכיר את העובדה שחסידי ה'צמח צדק' ידעו שנשיא הדור הוא המשיח, ולכן קראו לספרו 'צמח צדק'". לאחר מכן הרבי הזכיר אף שצמח צדק ומנחם מענדל הם שמותיו של משיח ועוד ביטויים.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם כתב הרבי שאם ישמיט מהספר - לדעת ידידים מבינים - קטעים העלולים להרחיק יהודים אחדים מלימוד חסידות, כדאי להדפיסו. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}} כשמחד הושמטו קטעים ממנו ותוקנו בו תיקונים ומאידך תוכנו הכללי בענין הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח ע"י על ידי העם ושבכך מביאים את הגאולה, בתאריך [[י"ט חשון]] [[תשנ"ב]] אישר הרבי את קבלתו בתשואות חן וביקש שכשהספר ייכרך יכניסו הרב וולפא שנית כשמודה על כך מראש. על מה שכתב הרב וולפא שאם יקבל את ברכת הרבי ירגיש שיש בזה אולי תיקון על העגמת נפש שהספר גרם בעבר לפני למעלה מ-7 שנים, הקיף הרבי את הדברים ובירך שיהא בהצלחה ולבשורות טובות וכתב שיזכיר על הציון על כך{{הערה|[https://collivechabad.cominfo/wp-content/uploads/2019/10/Likkut04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-Maanosקודש-5752תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה צ', [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf והוא יגאלנו] ע' 29}}.

באותה תקופה כתבו נשי חב"ד ב[[קראון הייטס]] לרבי על תוכניתם לפרסם זהות משיח בקנה עולמי. , הרבי ענה להם שכל הנהלה צריכה להחליט על כך:פי שכלה ולא צריך לשאול אותו אלא מספיק להודיע{{הערה|{{ציטוטון|תפקיד כל הנהלה והנ"ל בכללם לנהל לפי שכלם, ולא לשאלני ואני אתבונן, שפירושו שאני מנהל, ודי בהודעה כפשוט, אזכיר על הציון}}.}}. בעקבות מענה זה ביטלו נשי חב"ד את התוכנית{{הערה|ילקוט מענות כ"ק אדמו"ר בענייני גאולה ומשיח, מענה ט"ז.}}. 

בתחילת חודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] כתב הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חסידי חב"ד]] ובו נכלל דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב [[מנחם ברוד]] מהעיתונות וה[[טלוויזיה]] אודות ההחתמות של [[קבלת המלכות]] של הרבי בתור "מלך המשיח" {{הערה|הפנייה נעשתה בהמשך ובהקשר לפרסום בשבועון 'המחנה החרדי' (שופרה של חסידות בעלז) שתיאר בזדוניות 'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשנטען שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי מפיצי היוזמה. כמו כן נטען בידיעה הנ"ל שהדבר נתקבל בזעזוע בציבור החרדי}}. במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מסוכנות עתי"ם והרב ברוד ענה לכתב שאין ברצונו להתייחס לדבר אך כמה שעות אח"כ כשפנו אליו מה[[טלוויזיה]] מהטלוויזיה וביקשו שיבוא להתראיין בענין החליט ללכת לטלוויזיה ולהסביר את ענין החתימות באופן עדין, ובמכתב פורטו הנקודות אותם תוכנן להסביר ובוקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו ענה הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב:"{{ציטוטון|וכן ימשיך גם לעתיד לבוא"}}, ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: "{{ציטוטון|האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר"}}{{הערה|עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, [https://col.org.il/news/29989 עדות הרב ברוד], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98ליקוט-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AAמענות-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9קודש-%D7%AA%D7%A9%D7%A0_%D7%91תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה שמח}}.

בחורף תשנ"ב כתב הרב וולפא קונטרס על סדר ההתגלות של מלך המשיח, ובו רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. הוא שלח את הקונטרס לרבי, שהשיב לו במענה מ[[י"ג אדר א']] [[תשנ"ב]]:"{{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה"}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}.

בתחילת [[תשנ"ג]] רצו מספר שלוחים לחדש את עניין פרסום זהות המשיח, ופנו למזכיר ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] שישאל את הרבי. כאשר שאל על כך קרינסקי את הרבי, הרבי לא הניד את ראשו. קרינסקי שאל את הרבי, האם פירוש הדבר שהרבי לא מרוצה מהעניין, והרבי השיב על כך בשלילה, ולאחר מכן שאל את הרבי, האם הרבי אינו מעונין לענות על כך, והרבי השיב בחיוב{{הערה|ילקוט מענות כ"ק אדמו"ר בענייני גאולה ומשיח, מענה מ"ז.}}. השלוחים הבינו מכך שמחד הרבי מאשר את פרסום זהותו כמשיח, אך מאידך לא רוצה שהדבר יבוא ממנו{{מקור}}.באותה תקופה אישר הרבי לאנשים רבים לפרסם את זהותו כמשיח במקומם{{הערה|יומנים משנת תשנ"ג.}}.