יצחק טוביה וייס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,224 בתים ,  4 בפברואר 2022
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
[[קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
[[קובץ:ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווייס]]
[[קובץ:ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווייס]]
רבי '''יצחק טוביה וויס''', הינו גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].
הרב '''יצחק טוביה וויס''', (נולד ב[[ט"ז אלול]] [[ה'תרפ"ו]]) הינו גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת "חכמת התורה".


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


הרב וייס נולד בסלובקיה. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] למד בישיבת פרשבורג {{מקור}}. אחר כך נדד מ[[ברטיסלאבה|פרשבורג]] ל[[לונדון]] שב[[אנגליה]]. בלונדון למד בישיבת שניידר ומשם הצפין ל[[גייטסהד]] ולמד בכולל גייטסהד. אחר כך חזר ללמד בישיבה בלונדון.
נולד בפזינוק שעל יד העיר ברטיסלאבה (פרשבורג), בירת סלובקיה. בשנת תרצ"ט ניצל בקינדר-טרנספורט{{הערה|משלוחי הילדים, רכבות מיוחדות שנסעו לעיר לונדון כשעליהם ילדים יהודיין שברחו מאימת הנאצים}} והיגר ללונדון לבדו, כאשר בני משפחתו נותרים בסלובקיה. בלונדון למד בישיבת תורת אמת של הרב משה שניידר. לאחר נישואיו למד בכולל הרבנים בגייטסהד, ובהמשך אף התמנה לראש הכולל.
זמן מה לאחר מכן שב להתגורר בלונדון, לימד באחת מן הישיבות בעיר ומונה לרב בית הכנסת "עץ חיים" בעיר.


משם עבר ל[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] שבה גר כשלושים ושבע שנים. בתחילה היה [[ראש ישיבה|ר"מ]] בישיבת עץ חיים בווילרייק. בהמשך התמנה לדיין בית הדין שב[[אנטוורפן]]. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי [[חסידות גור|גור]] באנטוורפן.  
בשנת [[ה'תשכ"ז]] עבר ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק, ובהמשך דיין בית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי [[חסידות גור|גור]] בעיר.


החל לכהן כ[[אב בית דין|גאב"ד]] [[העדה החרדית]] ב[[י"ד בתמוז]] [[תשס"ג]] לאחר פטירת קודמו בתפקיד, הרב [[ישראל משה דושינסקיא]].
החל לכהן כ[[גאב"ד]] ה[[עדה החרדית]] ב[[י"ד בתמוז]] ה'[[תשס"ג]] לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי ישראל משה דושינסקיא. בית מדרשו היה בתחילה בבית הכנסת "גאלנטא" בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן הושכר עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים העומד תחת נשיאתו והוא מוסר בו שיעור מדי שבוע.


הרב וייס [[נישואין|נשא]] את אלמנתו של הרב [[אוריאל צימר]].
בשנת ה'תשע"ב פתחו עסקני תפארת ירושלים ישיבה לבני ירושלים בשם "פאר התורה", והעמידו בראשה את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, הוחלפה הנהלת הישיבה, והיא החלה להיקרא "חכמת התורה". הרב וייס נשאר בה בתפקיד ראש ישיבה.
 
הרב וייס [[נישואין|נשא]] את אלמנתו של הרב [[אוריאל צימר]] בזיווג שני.


== קשריו עם הרבי ==
== קשריו עם הרבי ==


הגאב"ד ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]].  
הרב וייס ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]].  


בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, יום לפני מאורע [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים על ממלכתו".
בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, בחלוקת הדולרים לשליחות מצווה - יום לפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים על ממלכתו".


בתקופת שהותו ב[[לונדון]], הייתה לגאב"ד קביעות בלימוד ספר התניא עם ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, סיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה הייתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' [[ירחמיאל בנימינסון]], ר' [[יוסף גולדברג]], ר' [[בנציון שמטוב]] ועוד.
בתקופת שהותו ב[[לונדון]], הייתה לגאב"ד קביעות בלימוד ספר התניא עם ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, סיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה הייתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' [[ירחמיאל בנימינסון]], ר' [[יוסף גולדברג]], ר' [[בנציון שמטוב]] ועוד.
שורה 28: שורה 31:
*{{קישור שטורעם|92428|news|זכרונות גאב"ד 'העדה' מהרבי וזקני חסידי חב"ד ● מיוחד|כתב שטורעם|כ"ט בחשוון תשע"ז}}
*{{קישור שטורעם|92428|news|זכרונות גאב"ד 'העדה' מהרבי וזקני חסידי חב"ד ● מיוחד|כתב שטורעם|כ"ט בחשוון תשע"ז}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וייס, יצחק טוביה}}
{{מיון רגיל:וייס, יצחק טוביה}}
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
{{קצרמר|אישים}}
432

עריכות

תפריט ניווט