ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 151 בתים ,  24 בינואר 2022
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 170: שורה 170:
אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאטרון העירוני. בית [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי אדמו"ר הריי"צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני.
אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאטרון העירוני. בית [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי אדמו"ר הריי"צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני.


בתחלת ניסן [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים.
בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות [[אדמו"ר מוהרש"ב]], נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים.


באותה שעה עדיין היו גרים כמה מ[[אנ"ש]] בליובאוויטש, אשר העבירו את [[בית הכנסת]] לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם אדמו"ר הריי"צ סכום מעות לתיקון המקוה.
באותו זמן כמה מ[[אנ"ש]] עדיין גרו בליובאוויטש, אשר העבירו את [[בית הכנסת]] לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם [[אדמו"ר הריי"צ]] סכום מעות לתיקון המקוה.


בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה (1922) נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה.
בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה ([[תרפ"ב]]) נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לליובאוויטש להשתטח ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהלי הקודש]]. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה.


הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד.
הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות.


בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. בג' [[חשוון]] [[תש"ב]] (4 בנובמבר) רצחו את כל 483 היהודים אשר בה.
בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה, בג' [[חשוון]] [[תש"ב]] (4 בנובמבר) רצחו את כל 483 היהודים אשר בה.


בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר ל[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהל]] נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.


האפשרות הראשונה שהייתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, הייתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מ[[סמרקנד]] הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות אדמו"ר [[הצמח צדק]] ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות.
האפשרות הראשונה שהייתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, הייתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מ[[סמרקנד]] הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות אדמו"ר [[הצמח צדק]] ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות.
9,010

עריכות

תפריט ניווט