1,617
עריכות
אש שחורה ולבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(קטגוריה: ערכים בחסידות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
במהותם של '''אש שחורה ולבנה''' ישנם כמה ביאורים כלליים: '''א.''' שהם עצם התורה ואותיות התורה. '''ב.''' שהם אלוקות שאינה שייכת לגילוי וזו השייכת לגילוי. '''ג.''' שהם האור הנעשה מעבודת מהבירורים והאור העצמי של נפש האלוקית. | |||
במהותם של אש שחורה ולבנה ישנם כמה ביאורים כלליים: '''א.''' שהם עצם התורה ואותיות התורה. '''ב.''' שהם אלוקות שאינה שייכת לגילוי וזו השייכת לגילוי. '''ג.''' שהם האור הנעשה מעבודת מהבירורים והאור העצמי של נפש האלוקית. | |||
== עצם התורה ואותיות התורה== | == עצם התורה ואותיות התורה== | ||
'''אש שחורה על גבי אש לבנה''' דרשו חז"ל {{הערה|בתחילת מדרש תנחומא, ובגמרא שקלים ט"ז ב.}} על הפסוק קווצותיו תלתלים שחורות כעורב{{הערה|שה"ש ה' א'.}} שהתורה ניתנה באש שחורה על גבי אש לבנה. | '''אש שחורה על גבי אש לבנה''' (הלבנה למעלה מהשחורה): דרשו חז"ל {{הערה|בתחילת מדרש תנחומא, ובגמרא שקלים ט"ז ב.}} על הפסוק קווצותיו תלתלים שחורות כעורב{{הערה|שה"ש ה' א'.}} שהתורה ניתנה באש שחורה על גבי אש לבנה. | ||
מסבירה תורת החסידות{{הערה|ביאו"ז לצ"צ שופטים תתנה"ו ואילך, תתרלב-ג, ועוד.}} שאש לבנה היא חכמה, ואש שחורה - בינה.{{ש}} | מסבירה תורת החסידות{{הערה|ביאו"ז לצ"צ שופטים תתנה"ו ואילך, תתרלב-ג, ועוד.}} שאש לבנה היא חכמה, ואש שחורה - בינה.{{ש}} | ||
דהיינו, עצמיות התורה היא [[מוחין דאבא]] בו שורה [[אור אין סוף]]. ונמשלה בחינה זו ל'''אש לבנה''' כי כשם שהאש מאירה בלי צורה מוגדרת כך בחינה זו היא עצם האור ולא מלובשת בשום בחינה והמשכה פרטית.{{ש}} | דהיינו, עצמיות התורה היא [[מוחין דאבא]] בו שורה [[אור אין סוף]]. ונמשלה בחינה זו ל'''אש לבנה''' כי כשם שהאש מאירה בלי צורה מוגדרת כך בחינה זו היא עצם האור ולא מלובשת בשום בחינה והמשכה פרטית.{{ש}} | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
==אור הבירורים והאור העצמי== | ==אור הבירורים והאור העצמי== | ||
'''נהורא אוכמא ונהורא חוורא''' בכמה מקומות בחסידות, נ"ך ק"ח, וכן בדרמ"צ 32.}} מקושרים המושגים אש שחורה ולבנה לעניין שלישי – שני הגוונים שבשלהבת הנר. על פי ביאור זה אש שחורה (האש הכהה הקרובה לפתילה) היא עבודת הבירורים (כשהאש האלוקית "תופסת" ומכלה משהו אחר, שאינו אלוקות), ואש הלבנה האור העצמי של הנפש האלוקית{{הערה|אוה"ת חנוכה 638, לך לך ע"ה, נ"ך ק"ח - והוא ע"ד הביאור [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|בסוף התניא]] בלשון הינוקא שבזהר הקדוש.}} | '''נהורא אוכמא ונהורא חוורא::''' בכמה מקומות בחסידות, {{הערה|נ"ך ק"ח, וכן בדרמ"צ 32.}} מקושרים המושגים אש שחורה ולבנה לעניין שלישי – שני הגוונים שבשלהבת הנר. על פי ביאור זה אש שחורה (האש הכהה הקרובה לפתילה) היא עבודת הבירורים (כשהאש האלוקית "תופסת" ומכלה משהו אחר, שאינו אלוקות), ואש הלבנה האור העצמי של הנפש האלוקית{{הערה|אוה"ת חנוכה 638, לך לך ע"ה, נ"ך ק"ח - והוא ע"ד הביאור [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|בסוף התניא]] בלשון הינוקא שבזהר הקדוש.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||