1,698
עריכות
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]] | |חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]] | ||
}} | }} | ||
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מהלך בו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] לכמה ענפים. הדבר התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]], במהלכו שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו הרשמי של הצמח צדק היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של הצמח צדק, להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]]. | '''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מהלך בו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] לכמה ענפים. הדבר התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]], במהלכו שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו הרשמי של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]]. | ||
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל. | במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל. | ||