39,916
עריכות
שולחן הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בכל שבת כשהיו מחליפים את לחם הפנים <REF>ויקרא כ"ד.</REF>, היו מקטירים את הלבונה שבבזיכים על גבי מזבח העולה. | בכל שבת כשהיו מחליפים את לחם הפנים <REF>ויקרא כ"ד.</REF>, היו מקטירים את הלבונה שבבזיכים על גבי מזבח העולה. | ||
אחרי הקטרת הלבונה הותר לכהנים לאכל מלחם הפנים שהוסר מן השולחן<REF>רש"י, מנחות ז.</REF>. | אחרי הקטרת הלבונה הותר לכהנים לאכל מלחם הפנים שהוסר מן השולחן<REF>רש"י, [[מנחות]] ז.</REF>. | ||
== קשותיו == | == קשותיו == | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד <REF>במדבר ד.</REF>, ולחם המערכה<REF>דברי הימים א, ט'.</REF>. | ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד <REF>במדבר ד.</REF>, ולחם המערכה<REF>דברי הימים א, ט'.</REF>. | ||
מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות <REF>יומא ל"ה.</REF>, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו – 10 טפחים, רוחבו – 5 טפחים, ועוביו טפח <REF>מנחות צז.</REF>. את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך – 6 טפחים, ברוחב – 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק הצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלומר, שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה.<REF>מנחות צד.</REF>). | מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות <REF>[[יומא]] ל"ה.</REF>, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו – 10 טפחים, רוחבו – 5 טפחים, ועוביו טפח <REF>[[מנחות]] צז.</REF>. את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך – 6 טפחים, ברוחב – 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק הצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלומר, שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה.<REF>מנחות צד.</REF>). | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||