39,916
עריכות
שולחן הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== מידותיו == | == מידותיו == | ||
אורך השולחן היה 2 אמות, רחבו היה אמה אחת, וגובהו היה אמה וחצי. היה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית | אורך השולחן היה 2 אמות, רחבו היה אמה אחת, וגובהו היה אמה וחצי. היה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית. | ||
== השימוש בו == | == השימוש בו == | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
בתוך כל בזיך שמו קומץ לבונה זכה (תבלין שבשרפתו מפץ ריח טוב). לדעת ר' מאיר הונחו הבזיכים (הכפות) על השולחן בין שתי המערכות של לחם הפנים, (לדעת ר' יהודה הונחו הבזיכים על הלחמים העליונים) בזיך לכל מערכת. | בתוך כל בזיך שמו קומץ לבונה זכה (תבלין שבשרפתו מפץ ריח טוב). לדעת ר' מאיר הונחו הבזיכים (הכפות) על השולחן בין שתי המערכות של לחם הפנים, (לדעת ר' יהודה הונחו הבזיכים על הלחמים העליונים) בזיך לכל מערכת. | ||
בכל שבת כשהיו מחליפים את לחם הפנים <REF>ויקרא כ"ד.</REF>, היו מקטירים את הלבונה שבבזיכים על גבי מזבח העולה. אחרי הקטרת הלבונה הותר לכהנים לאכל מלחם הפנים שהוסר מן השולחן<REF>רש"י, מנחות ז.</REF>. | בכל שבת כשהיו מחליפים את לחם הפנים <REF>ויקרא כ"ד.</REF>, היו מקטירים את הלבונה שבבזיכים על גבי מזבח העולה. | ||
אחרי הקטרת הלבונה הותר לכהנים לאכל מלחם הפנים שהוסר מן השולחן<REF>רש"י, מנחות ז.</REF>. | |||
== קשותיו == | == קשותיו == | ||
| שורה 58: | שורה 60: | ||
המנקיות הם לוחות מזהב, ברוחב 5 טפחים ובגובה 21 טפחים (כלומר, ½3 אמה). המנקיות נקראו גם "סניפים". | המנקיות הם לוחות מזהב, ברוחב 5 טפחים ובגובה 21 טפחים (כלומר, ½3 אמה). המנקיות נקראו גם "סניפים". | ||
לשולחן היו 4 סניפים, שהועמדו על הארץ בשני קצות אורך השולחן, שנים בכל צד. הסניפים הוצמדו לשולחן באמצעות בדי השולחן. הסניפים בלטו מעל גובה השולחן 12 טפחים (גובה השולחן – 9 טפחים). בגובה הסניפים שמעל השולחן, נקדחו 14 חורים <REF>מנחות צז.</REF> בחמש שורות. בכל שורה נקדחו 3 חורים, ובשורה העליונה נקדחו רק 2 חורים. המרחק בין השורות היה 2 טפחים. לתוך החורים מצד לצד הושחלו 28 הקשוות (חצאי צינור מזהב). ע"י כך נוצרו 5 מדפים חלולים בכל צד (שהמרחק | לשולחן היו 4 סניפים, שהועמדו על הארץ בשני קצות אורך השולחן, שנים בכל צד. הסניפים הוצמדו לשולחן באמצעות בדי השולחן. הסניפים בלטו מעל גובה השולחן 12 טפחים (גובה השולחן – 9 טפחים). בגובה הסניפים שמעל השולחן, נקדחו 14 חורים <REF>מנחות צז.</REF> בחמש שורות. בכל שורה נקדחו 3 חורים, ובשורה העליונה נקדחו רק 2 חורים. המרחק בין השורות היה 2 טפחים. לתוך החורים מצד לצד הושחלו 28 הקשוות (חצאי צינור מזהב). ע"י כך נוצרו 5 מדפים חלולים בכל צד (שהמרחק ביניהם 2 טפחים). על מדפים אלה הונח לחם הפנים, לחם אחד בכל מדף. | ||
במערכה המזרחית הונחו 6 לחמים, וכן במערכה המערבית. הלחם התחתון שבכל מערכה הונח על דף השולחן. | |||
== לחם הפנים == | == לחם הפנים == | ||
ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד <REF>במדבר ד.<REF>, ולחם המערכה<REF>דברי הימים א, ט'.</REF>. | ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד <REF>במדבר ד.</REF>, ולחם המערכה<REF>דברי הימים א, ט'.</REF>. | ||
מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות <REF>יומא ל"ה.</REF>, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו – 10 טפחים, רוחבו – 5 טפחים, ועוביו טפח <REF>מנחות צז.</REF>. את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך – 6 טפחים, ברוחב – 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק הצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלומר, שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה.<REF>מנחות צד.</REF>). | מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות <REF>יומא ל"ה.</REF>, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו – 10 טפחים, רוחבו – 5 טפחים, ועוביו טפח <REF>מנחות צז.</REF>. את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך – 6 טפחים, ברוחב – 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק הצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלומר, שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה.<REF>מנחות צד.</REF>). | ||