ארבע כוסות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,520 בתים ,  30 בדצמבר 2021
אין תקציר עריכה
(כפילויות)
אין תקציר עריכה
שורה 37: שורה 37:


== ד' כוסות בסעודת משיח ==
== ד' כוסות בסעודת משיח ==
בסעודת [[שביעי של פסח]] [[תרס"ו]], בעת הסיבו בסעודה יחד עם תלמידי ה[[תמימים]] חידש [[אדמו"ר הרש"ב]] את המנהג לשתות ד' כוסות של [[יין]] גם בשביעי של פסח. בעוד שד' הכוסות בחג הראשון הם על הגאולה ממצרים הרי הד' כוסות בשביעי של פסח הם על הגאולה העתידה.
ב[[סעודת משיח]] נוהגים לשתות ארבע כוסות של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, ב[[אחרון של פסח]] אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".


הרבי עורר על קיום מנהג זה כמה פעמים ברבים, ואף תוך כדי אמירת [[מאמר]].
[[הרבי]] הורה{{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.
 
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{הערה|שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.}}: '''והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי{{הערה|ד"ה והחרים תשמ"ט}}.
 
עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{הערה|ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט}}.


{{פסח}}
{{פסח}}
11,694

עריכות

תפריט ניווט