37,412
עריכות
ארמון למלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לאחר הנחת אבן הפינה
(←לאחר הנחת אבן הפינה: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב[[התוועדות]] רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי מלך המשיח בית לפי דגם [[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו ברחוב פרזידנט]] שב[[קראון הייטס]]. הרבי לא היה מרוצה מהנסיגה בתוכניות, והשיב במענה חריף: {{ציטוטון|באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון}}. מקבלי המכתב הבינו מיד, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט. | ב[[התוועדות]] רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי מלך המשיח בית לפי דגם [[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו ברחוב פרזידנט]] שב[[קראון הייטס]]. הרבי לא היה מרוצה מהנסיגה בתוכניות, והשיב במענה חריף: {{ציטוטון|באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון}}. מקבלי המכתב הבינו מיד, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט. | ||
זאב מרגנית, אדריכל בעל שם עולמי, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב | זאב מרגנית, אדריכל בעל שם עולמי, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'". | ||
ר' זושא טס לניו-יורק, והכניס את התוכניות לרבי מלך המשיח, כשבנוסף, שאל את הרבי האם עליו להיענות לבקשת רבים מאנ"ש החפצים להשתתף בהוצאות הבניה. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצ"ב [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". | ר' זושא טס לניו-יורק, והכניס את התוכניות לרבי מלך המשיח, כשבנוסף, שאל את הרבי האם עליו להיענות לבקשת רבים מאנ"ש החפצים להשתתף בהוצאות הבניה. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצ"ב [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]], הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה. | בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]], הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה. | ||
ב[[י' שבט]] [[תשע"ט]] התקיים כנס נשים ב[[כפר חב"ד]] והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' [[שניאור לידר]] הצטרף במרץ לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון ל[[חודש תמוז]] [[תש"פ]] יש למעלה מ3500 חתימות{{הערה|[https://rabbi24.com/he/armon-sign אתר החתימות]}}. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 | ב[[י' שבט]] [[תשע"ט]] התקיים כנס נשים ב[[כפר חב"ד]] והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' [[שניאור לידר]] הצטרף במרץ לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון ל[[חודש תמוז]] [[תש"פ]] יש למעלה מ3500 חתימות{{הערה|[https://rabbi24.com/he/armon-sign אתר החתימות]}}. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12806.html מכתב התמיכה בבניית הארמון]}}. | ||
ב[[כ"ח אלול]] [[תש"פ]] הודפס במקום [[ספר התניא]]. | |||
בשנת [[תשפ"א]] החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון{{הערה|[https://chabad.info/news/644222/ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ו[[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי גורליק]] המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TAV_Oo739WnKkJzP5V8JZK3bYohDe7YW/view?usp=sharing מתווה אדריכלי לבניית הארמון].}}. | בשנת [[תשפ"א]] החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון{{הערה|[https://chabad.info/news/644222/ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ו[[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי גורליק]] המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TAV_Oo739WnKkJzP5V8JZK3bYohDe7YW/view?usp=sharing מתווה אדריכלי לבניית הארמון].}}. | ||