אברהם אליהו אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
נולד ב[[ג' ניסן]] [[תרנ"ג]] ברוסיה לאביו הרב [[אהרן שלמה אקסלרוד]] (המכונה אהרן שלמה קאבילניקער).
נולד ב[[ג' ניסן]] [[תרנ"ג]] ברוסיה לאביו הרב [[אהרן שלמה אקסלרוד]] (המכונה אהרן שלמה קאבילניקער).


הינו קרוב משפחתו של הרב [[משה אקסלרוד]] רב ב[[ז'לובין]] הרב משה כתב עליו "שאר בשרי".
היה קרוב משפחתו של הרב [[משה אקסלרוד]] רב ב[[ז'לובין]], הרב משה כתב עליו "שאר בשרי"{{מקור}}.


לאחר ה[[בר מצווה]] בשנת [[תרס"ו]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים]], ואילו הוריו היגרו לארצות הברית בשנת [[תרס"ז]], והוא עצמו המשיך את לימודיו בתומכי תמימים במשך ארבע עשרה שנה.  
לאחר ה[[בר מצווה]] בשנת [[תרס"ו]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים]], ואילו הוריו היגרו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרס"ז]], והוא עצמו המשיך את לימודיו בתומכי תמימים במשך ארבע עשרה שנה.  


ב[[ב' ניסן]] יום ההילולא הראשון של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנת [[תרפ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו בת ה[[עיירה]] [[זעמבין]]. על דבר נישואיו כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאביו שהשידוך נכון.
ב[[ב' ניסן]] יום ההילולא הראשון של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנת [[תרפ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו בת ה[[עיירה]] [[זעמבין]]. על דבר נישואיו כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאביו שהשידוך נכון.
   
   
לאחר הגירתו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרפ"ד]], התגורר תקופה קצרה לצד אביו באוהיו, ולאחר מכן התיישב [[בולטימור]] שבמרילנד, שם התמנה כרב [[בית הכנסת צמח צדק]].
לאחר הגירתו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרפ"ד]], התגורר תקופה קצרה לצד אביו באוהיו, ולאחר מכן התיישב ב[[בולטימור]] שבמרילנד, שם התמנה כרב [[בית הכנסת צמח צדק]].


ר' אברהם אליהו לא התחשב ברוח ששלטה אז באמריקה, והמשיך בהנהגתו החסידית, עד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח אליו [[תמים|תמימים]] כדי שיראו חסיד ש"לא מתפעל מהעולם גם ב[[ארצות הברית|אמריקא]]{{הערה|מספר הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|אלטיין]]: הרבי הורה לי לבקר בבולטמור אצל הרב החב"די, הרב אברהם-אליהו אקסלרוד. ובאמת היה שווה לראות את הרב אקסלרוד כשהוא מתהלך ברחוב האמריקאי וטלית-קטן גלויה מעל בגדיו, מבלי להתחשב במה שהבריות יאמרו עליו. הוא היה 'תמים' אמיתי שהחדיר את רוח ליובאוויטש באמריקה".}}".
ר' אברהם אליהו לא התחשב ברוח ששלטה אז באמריקה, והמשיך בהנהגתו החסידית, עד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח אליו [[תמים|תמימים]] כדי שיראו חסיד ש"לא מתפעל מהעולם גם ב[[ארצות הברית|אמריקא]]{{הערה|מספר הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|אלטיין]]: הרבי הורה לי לבקר בבולטמור אצל הרב החב"די, הרב אברהם-אליהו אקסלרוד. ובאמת היה שווה לראות את הרב אקסלרוד כשהוא מתהלך ברחוב האמריקאי וטלית-קטן גלויה מעל בגדיו, מבלי להתחשב במה שהבריות יאמרו עליו. הוא היה 'תמים' אמיתי שהחדיר את רוח ליובאוויטש באמריקה".}}".


בעת ביקור של הרב [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]] בארצות הברית בשנה [[תרצ"ח]] חתם הרב אקסלרוד יחד עם ר' אלחנן ווסרמאן על קול קורא חריף על דבר ה"מחולות המעורבים" בבתי כנסיות ירחם ה'. (נדפס בספר אור אלחנן חלק ב' עמוד 203)
בעת ביקור של הרב [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]] בארצות הברית בשנה [[תרצ"ח]] חתם הרב אקסלרוד יחד עם ר' אלחנן וסרמן על קול קורא חריף על דבר ה"מחולות המעורבים" בבתי כנסיות ירחם ה'{{הערה|(נדפס בספר אור אלחנן חלק ב' עמוד 203.}}.


עם זאת עבודתו לא הייתה קלה כלל וכלל. לפני הגירתו של ר' זאב קזיניץ' לאמריקה כתב איגרת לר' אברהם אליהו, ושאלו במה עליו להצטייד. ענה לו ר' אברהם אליהו: "בשקים של מסירות נפש".
עם זאת עבודתו לא הייתה קלה כלל וכלל. לפני הגירתו של ר' זאב קזיניץ' לאמריקה כתב איגרת לר' אברהם אליהו, ושאלו במה עליו להצטייד. ענה לו ר' אברהם אליהו: "בשקים של מסירות נפש".
11,178

עריכות

תפריט ניווט