הסבא משפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד ב[[כ"ה כסלו|נר ראשון של חג החנוכה]] [[תפ"ה]] לאביו רבי ברוך, בברכתו של [[הבעל שם טוב]] שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.

בהיותו בן שלש שנים ביקר את [[הבעל שם טוב]] והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם{{הערה|כך העיד בפני [[אדמו"ר הזקן]] כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר [[היום יום]], י"ד [[טבת]].}}.

הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואאחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולאנה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד {{ציטוטון|שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות}}.

הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע ל[[אדמו"ר הזקן]] איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל ה[[בהמה]] הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי [[אדמו"ר מהר"ש|כ"ק אאמו"ר]] שמכיון ששורש נשמתו משם [[ב"ן]] שכנגד [[ספירת המלכות]] שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן

פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התוכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת [[בית הכנסת]] אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז"{{הערה|איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה}}.

רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקוליא כותב בספרו{{הערה|תהלה לדוד קיט, לט}} כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת [[בית שמאי]], אבל שיטת [[בית הלל]] אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (טז, ב) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת סומא ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}} שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.