שיעורים יומיים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{תקנות הרבי}}

==חלוקת השיעורים==

השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]] במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.

===חומש===

את תקנת לימוד שיעור ה[[חומש (תורה)|חומש]] כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לוח היום יום]] [[י"ט טבת]]. קונטרס ביקור שיקגו שיחה א'.}}, הנשיא הראשון של [[חסידות חב"ד]].

על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע לומדים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקגו עמוד 5).}}.

===תהלים===

בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהלים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהלים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהלים.

בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים, שנדפס כהוספה לספר התהלים '[[אהל יוסף יצחק]]'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהלים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.

===תניא===

הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}.

===לוח היום יום===

בשנת [[תש"ג]] יצא לאור [[לוח היום יום]] ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו"ר הריי"צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת [[תש"ד]], אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.

בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.

===רמב"ם===

{{ערך מורחב|תקנת הרמב"ם}}

בשנת [[תשד"מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד יומי של ספר [[היד החזקה|הרמב"ם]], אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת [[הרמב"ם]] אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.

== שיעורים נוספים ==

=== שיעורים שבועיים ===

==זמני הלימוד==

למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.

גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהלים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.

את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].

בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו{{הערה|ספר ההתוועדויות [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 192.}}, אך בנוגע ללימוד שיעורי החת"ת - אין לומר אותם בלילה שלפני{{הערה|שם=מב קכח}}.

===כללי התשלומין===

[[קובץ:לימוד השיעור ההוא פעמיים.jpg|ממוזער|במענה ליהודי ששאל את הרבי כיצד הוא יכול לתקן החסרה באמירת השיעורים היומיים, השיב לו הרבי: '''חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה'''.]]

==סגולת הלימוד==

{{פסקה חסרה}}

==עזרים ללימוד השיעורים היומיים==

הרבי התבטא כי זהו מתפקידיה של האשה להשגיח ולעודד את הבעל לשמור על השיעורים היומיים{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תש"כ.}}.

לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.

ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר ה[[חת"ת]], שיצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ביוזמתו של הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], שאיגד בתוכו את ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהלים]], ה[[תניא]] ו[[לוח היום יום]] בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.

עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}.

עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, פותחו גם תוכנות למחשבים ולטלפונים ניידים.