37,391
עריכות
שיעורים יומיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיעורים נוספים
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==== לקוטי תורה ותורה אור ==== | ==== לקוטי תורה ותורה אור ==== | ||
בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'. | בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'. | ||
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}. | באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}: | בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=ויחד עם השלימות בעבודת השליחות (בסיום לקו"ת פ' ברכה) יש מיד את שלימות הנישואין – שיר השירים – של ישראל וקוב"ה [ובפרט על־ידי שמקבלים גם את ההחלטה הטובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עד סיומם. שע"י לימוד התורה בענינים אלו, ממהרים עוד יותר את ההמשכה בפועל]|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות חיי שרה]]}} | {{ציטוט|תוכן=ויחד עם השלימות בעבודת השליחות (בסיום לקו"ת פ' ברכה) יש מיד את שלימות הנישואין – שיר השירים – של ישראל וקוב"ה [ובפרט על־ידי שמקבלים גם את ההחלטה הטובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עד סיומם. שע"י לימוד התורה בענינים אלו, ממהרים עוד יותר את ההמשכה בפועל]|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות חיי שרה]]}} | ||
===דבר מלכות=== | |||
בקרב חסידי חב"ד נהוג ללמוד | ====דבר מלכות==== | ||
בקרב חסידי חב"ד נהוג ללמוד מדי שבוע את ה[[דבר מלכות]] השבועי - שיחות ממשנים [[תשנ"א]] - [[תשנ"ב]] העוסקים בענייני [[גאולה ומשיח]]. חשיבות לימוד השיחות נובעת מדבריו של הרבי על שיחותיו האחרונות מ[[תש"י]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שיש בהם את "התשובות לכל השאלות"{{הערה|התוועדויות תש"י עמוד 20.}}. בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות לאור מדי שבוע למעלה מעשרה חוברות על ידי מוסדות שונים להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות". | |||
===שיעורים עונתיים=== | ===שיעורים עונתיים=== | ||
====חודש כסלו==== | ====חודש כסלו==== | ||
בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של [[חסידות חב"ד]] במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]]. | בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של [[חסידות חב"ד]] במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]]. | ||
בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ"ט]].}}. | בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ"ט]].}}. | ||
====ימי ספירת העומר==== | ====ימי ספירת העומר==== | ||
על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.}}, לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]], הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים | על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.}}, לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]], הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשעה דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים שהינם מאכל בהמה.}}. | ||
==זמני הלימוד== | ==זמני הלימוד== | ||