יצחק מאיר גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף

בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שב[[ברית המועצות]] (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה.

לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם [[חסידי חב"ד]], שם ר' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם ילדיו, לאחר שהות קצרה בזלצבורג הלך עם החסידים לצרפת, שם גם למד בנו ר' שמואל גרונם ב[[תומכי תמימים ברינואה]], לאחר מכן במכתב ששלח [אדמו"ר הריי"צ]] לעסקני חב"ד ב[ברינואה]] נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל.