37,164
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
הרב הלל רבינוביץ', סיפר בשם אחד מ[[זקני החסידים]] של [[הרבי הרש"ב]], כי הרבי הבהיר באוזני הרב הבלין, ש[[המשיח]] יתגלה היכן שלומדים חסידות, וכדי לפעול את ההתגלות ב[[ארץ הקודש]], מקים בה את ישיבת תורת אמת{{הערה|'תורת אמת' ע' 19.}}.
הרב [[בנימין זילברשטרום]] מספר, כי פעם שאל את [[הרבי]] מדוע מצטטים את תשובת [[המלך המשיח]] ל[[בעש"ט]] לפיו [[משיח]] יגיע רק כשיעסקו ב[[הפצת המעיינות חוצה]], ומחסירים בה את התנאי הנוסף שאמר מלך המשיח והיא שיידעו לייחד יחודים כמו שמייחד הבעל שם טוב. ושאל: וכי יכולים אנשים כערכנו לעשות יחודיים כאלו? להפתעתו קרא לו הרב [[בנימין קליין]] והקריא את תשובתו של הרבי: {{ציטוטון|זה ניתווסף ונעשה אפשרי על ידי [[תורת חסידות חב"ד]] כמבואר השיחה על דבר זה ב[[תורת שלום]]. היינו שעל ידי לימוד חסידות, ניתן להגיע לייחודים ועליות בדומה לבעל שם טוב, ולפעול את [[ביאת משיח]] צדקנו. ואכן, לשם כך, נוסדה תורת אמת{{הערה|שם 'תורת אמת' ע' 20.}}}}.
הרבי הריי"צ אף כתב וביאר במכתב כי הקמת הישיבה היא קיום רצונם של כלל רבותינו נשיאנו שזהו רצון העליון{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' סא.}}.
הרב אליעזרוב חשב משך זמן כי השלוחים ששלח הרבי, נשלחו בכדי לבסס את ישיבת "[[מגן אבות]]" החב"דית ששכנה אז בעיר, וכשהגיעו לחברון התבררה הטעות ע"י מכתב ששלח להם הרבי הריי"צ ב[[ראש חודש כסלו]] של אותה שנה. החידוש של ישיבת תורת אמת על הישיבה הישנה (מגן אבות), היא השימת דגש המיוחד על [[לימוד פנימיות התורה]]. טרם החלטה זו על הקמת הישיבה, הייתה תקווה כי אירגון מחדש של הישיבה הקיימת יועיל וישפר המצב, ומשלא עזרו השינויים שנקט הרבי הרש"ב עוד בשנת תרס"ג, הודיע הרבי על הקמת ישיבה חדשה, באומרו שתתנהל היא "על פי הנהגה והשגחה הראשית של בני הרב" (הרבי הריי"צ){{הערה|'תורת אמת' ע' 27-28.}}.
תכנון הקמת הישיבה עד הקמתה בפועל נמשך כתשע שנים.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' נז}}. הישיבה הייתה בתחילה (כאמור) סניף של "[[תומכי תמימים]]", וברבות הימים הוכרזה כעצמאית בשמה 'תורת אמת'. יחד עם כן, היא מהווה המשך של 'תומכי תמימים' {{הערה|'מסע הרבי בארץ הקודש' ע' 153}}. וכלשונו של הרבי: {{ציטוטון|כי אף על פי שמאיזה סיבה שתהיה נשתנה השם (כמובן, ברישיון וברצון רבותינו נשיאנו), שייכים סניפים אלו לישיבת תומכי-תמימים, והם תחת בעלותם של מייסדי ישיבת תומכי-תמימים – כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|תו"מ תשמ"ב ח"א ע' 12.}}}}.
ב[[כ"ד מר חשוון]] הגיע הרב הבלין יחד עם ארבעה בחורים נוספים לארץ ישראל, כשהשלושה הנוספים הגיעו מאוחר יותר. זאת למרות שהתוכנית המקורית הייתה שכל הקבוצה תגיע כבר בחודש מנחם-אב תרע"א{{הערה|אג"ק אדהריי"צ ח"א ע' נ. "תולדות חב"ד בארץ הקודש" ע' קפג}}.
עם זאת השלוחים השפיעו על תושבי ארץ הקודש, ורבים מבני הארץ קטנים כגדולים הגיעו לחזות בתופעה ששמה עשה לה כנפיים. רבים באו לחזות במקור המהפכה הרוחנית שהתחילה להתרחש. הרושם העז של המבקרים, נבע מראות ושמיעת הרב הבלין, שיעוריו, התוועדיותיו ובעיקר תפילתו, גרמה לרבים להתקרב לענייני עבודת ה' ולדרך החסידות.
הרב [[מרדכי דובער סלונים]], מזקני חסידי חב"ד בעיר, העיד במילות מרגשות על המהפכה שעשו התמימים בעיר ובארץ ישראל כולה. הרב הבלין סיפר על ההצלחה הגדולה, לחסיד המפורסם הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי"ד, ששימש מזכיר "הוועד למען תורת-אמת".
ואכן הקמת הישיבה החלה לפעול את פעולתה{{הערה|'תורת אמת' ע' 33-45}}.
כשהגיעו הבחורים הללו לליובאוויטש התרחש דבר מיוחד:
עד אז היה נהוג בהתוועדויות לשמוע את המשפיע ומידי ומדי פעם אף לשאול שאלה וכדו', וכשהמשפיע הלך לביתו התפזרו גם הבחורים. אך כשהגיעו הבחורים הנ"ל, והמשפיע החסיד רבי [[שמואל גרונם]] הלך לביתו, נותרו התמימים במקומם ושתו בצמא את דבריהם של התמימים ששבו מחברון.
על אף שהדרך הייתה ביטול והתמימים לא שמו עצמם כמשפיעים, אך כאן אם מצד הבחורים דחברון שרצו להשלים את שחסר להם, ואם מצד התמימים דליובאוויטש שרצו לינוק משלוחיו של הרבי, ישבו התמימים והתוועדו ביניהם לבין עצמם.
בשנת [[תרפ"ג]] הציע הרב הבלין להעביר את הישיבה לחברון, אך חרף התנגדותו של הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הדבר לא התבצע. הרב מרוזוב טען שהעברת הישיבה תחליש אותה, והשווה את הישיבה למלכותו של [[דוד המלך]], שלאחר 7 שנים בחברון העבירוה לירושלים, ובה נמצאת הישיבה עד היום הזה.
בשנת [[תרפ"ד]], [[קהילת חב"ד בחברון]] מנתה ארבעה משפחות בלבד, בשנת [[תרפ"ט]] הגיע הרב [[משה גולדשמיד]] להתגורר בעיר, והדבר היווה תוספת של רוח חסידית בעיר. כשהגיע הרבי הריי"צ באותה השנה לארץ ישראל, ביקר יחד עם תלמידי ישיבת תורת-אמת (בירושלים), בחברון. כעבור ימים ספורים התבצע הטבח הנורא הקרי הקרוי "[[פרעות תרפ"ט]]". הרב גולדשמיד היה בין הנטבחים. היהודים הניצולים נטשו את העיר, והיישוב היהודי בוטל כליל{{הערה|'תורת אמת' ע' 62-65.}}.
== הקמת הישיבה בירושלים ==
== מעורבותו של הרבי ==
ב[[י"ז באייר]] [[תרצ"ה]], שלח הרבי הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], בו אוסר עליו להתערב בענייני הישיבה, זאת לאחר שרצה לקבוע סדרים חדשים בישיבה{{הערה|'תורת אמת' 221-222}}.
הרבי הריי"צ קבע כי ילמדו בישיבה הן בחורים והן אברכים כפי שהיה בחברון. הרבי הדגיש רבות כי הישיבה היא נכס פרטי שלו בירושה מאביו, ותיאר את השתדלתו הרבה – בגשמיות וברוחניות – עבור הישיבה.
ב[[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ו]], נפטר מנהל הישיבה הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. הרבי הריי"צ קבע כי את מקומו ימלא הרב [[אלתר שימחוביץ']]{{הערה|'תורת אמת' ע' 89-96.}}.
הרבי שלח כמה וכמה מכתבים בהם דורש כי מי שימלא את מקומו של הרב הבלין יהיה ר' אלתר, אך גורמים מההנהלה לא השיבו לפניותיו של הרבי. וכך נשלחו כמה וכמה מכתבים של הרבי מלאים בכאב וצער, בו מודיע הרבי שוב ושוב, כי במידה ולא שאם לא ימלאו אחר פקודתו יבטל נשיאותו מעל הישיבה, ידרוש לבטל את שמה תורת אמת, ויאסור לפרסם שהיא מיסודו של אביו.
הרבי שב והדגיש במכתביו כי אביו הורה לו להקיים הישיבה "על בסיס נכון", ובזה קבע כי ר' אלתר הוא זה שצריך לנהל את הישיבה הק'. הרבי אמר כי באם לא ישמעו לו, יפתח ישיבה חדשה בארה"ק.
בשנת [[תרח"צ]] מינה הרבי את הרב קרסיק איגרת מהרבי בה מורה לו להקים ישיבה בעיר. הלה החל במאמצים לכופפה למוסדות תורת אמת שתחת הנהלת ידידו הרב שימחוביץ'. אך ר' אלתר טען כי רצונו של הרבי הוא שהמוסדות בתל-אביב יהוו מוסד עצמאי בלי קשר לתורת אמת.
באישורו של הרבי הריי"צ, הוקמה הישיבה במבנה של תורת אמת ברח' הרב קוק בעיר תחת השם [[אחי תמימים תל אביב|'אחי תמימים']] {{הערה|'תורת אמת' ע' 131-148.}}.
הרב [[אלתר שימחוביץ']] נפטר לבית עולמו לאחר ייסורים קשים ב[[ז' בניסן]] [[תרצ"ט]], הרבי הריי"צ הורה לרשום על מצבתו שהיה "ראש ישיבת תורת אמת".
ב[[א' תמוז]] של אותה שנה, שלח הרבי מכתב מיוחד בו מחזק ומברך הרבי את התלמידים החדשים של הישיבה ומפורט בו שמותיהם.
הרבי חפץ ששני ששתי הישיבות יתאחדו בועדת בחינה שתברר את חושי כישרונות התלמידים החב"דים. הרבי אף הציע שהועדה תורכב מר"מ אחד מכל ישיבה, ורב שלישי המוסכם על שני הצדדים. ואכן הקימו וועד כזה, שחבריו השתנו מידי מדי פעם. הבוחנים בנגלה היו ראשי הישיבות (הרב שפירא והרב שניאורסון), ובחסידות היו אלה המשפיעים הרב קסלמן והרב גוראריה. ולעיתים ערכו בחינות בשני הדברים יחדיו והדבר הביא לשינוי בוועדה.
הרבי אף הציע ב[[כ"ט בסיוון]] [[תשי"ג]], שידפיסו שני שתי הישיבות קובץ משותף של הערות וחידושי תורה.
ב[[ט"ז בתמוז]] [[תשל"ג]], עלתה הצעה לאחד לחלוטין את ישיבת תורת אמת עם ישיבת לוד. הדבר לא הסתייע עקב התנגדות הנהלות הישיבות.
ב[[י"ג בתשרי]] [[תשכ"א]], פנה הרבי למר [[זלמן שז"ר]] במכתב בו הוסבר הצורך הדחוף בבניית מבנה{{הערה|אגרות קודש חלק ה' ע' מ.}}. למרות אי האמונה של רבים בדבר התכנות הדבר, היה זה הרב [[שמעון גליצנשטיין]] שפעל בכל המישורים, באמונה שהדבר בר ביצוע.
בשנת [[תשכ"ג]] ערך הנחת אבן הפינה ברוב פאר והדר. הרבי עודד את הבנייה והפליא במעלתם של המסיעים המסייעים בכך, זאת בנוסף להשתתפות של 60,000 לירות בהוצאות הבנייה.
ב[[כ"ט באייר]] [[תשכ"ג]], נפטר הרב גליצנשטיין, ובנו הרב חנוך, מונה על ידי הרבי תחתיו. הוא החל לפעול ללא מנוחה להשיג אישורי בניה וכן לגייס כספים. הוא פנה אל מזכיר מפלגת מפא"י מר יונה כסה, ושכנעו לפעול בעניין.
בכל שנה שלח הרבי שלוחים לישיבות שבארץ הקודש, ובשנת [[תש"ל]] מיקד הרבי את השליחות לארץ הקודש בישיבת תורת אמת. במהלך יחידות שערך הרבי באותה שנה לתלמידים השלוחים, תבע הרבי שיקדמו את הישיבה בכמות ובאיכות, שיראו התמימים דתורת אמת כפי שהם צריכים להיראות – בפרט בשמירת סדרי הלימודים. ביחידות זאת אמר הרבי: {{ציטוטון|שאם רק תהיה הסכמה של ההנהלות בארצנו הקדושה, יהיה טוב שרובם יהיו בישיבת תורת אמת, וכמה בחורים בקריית גת.. וכאמור, שכל אחד ייקח על עצמו תפקיד חדש, לבסס ולהרחיב הן בעומק והן בהתרחבות גדולה ובאורך, את ישיבת תורת אמת בכל פרטיה. ועל דרך זה בנוגע לישיבת קריית גת, אלא שישיבת תורת אמת בפרט, מצד היותה בירושלים{{הערה|שיחות קודש תש"ל ח"ב ע' 118.}}}}.
השלוחים עודדו את התמימים והוסיפו בהם בעיקר רוח של התקשרות לרבי נשיא הדור. הם עודדו את התמימים לנסוע לחצרות קודשנו מידי מדי שנה ואף קבעו כי תפלת שחרית של שבת, תחל בשעה עשר ולאחריה תתקיים התוועדות. הרבי ביקש כי השלוחים ימנו כחלק מתלמידי הישיבה ולא כחלק ממנהליה, זאת ע"מ למנוע מחלוקת.
בשנת [[תשל"ו]]-[[תשל"ח|ח]] שלח הרבי שלוחים מיוחדים לארץ הקודש על מנת להישאר בה, כשעיסוקם המרכזי היה השפעה על תלמידי הישיבה ואף שהו בה. בשנת [[תשל"ט]] הוציאו השלוחים ביחד עם הנהלת הישיבה, את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]". תחילה חשבו לקרוא לספר בשם "חידושים וביאורים לש"ס" אך הרבי הורה לשנות זאת. לאחר בדיקה התגלה שגימטריית שם הספר המתוקן, זהה לגימטריית שמו של הרבי.
*[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של הישיבה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]
