דברי סופרים: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} כתוב מימרתו של [[רבא]] שלמד מהפסוק (קהלת, י"ב, י"ב.) "יותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו'", שהפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר מלזלזל בדברי סופרים, משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".

== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==

*מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]], ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]]. אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, הוא כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (כנ"ל).

*הרחקה והפרדה בין [[בשר וחלב]]. אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע"מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם.

{{הערות שוליים}}