9,098
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[קובץ:ברוך הבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
{{חלונית
|כותרת=כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח
|מקור=[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] פרק "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש]"
|תוכן=
"בשנת [[תרפ"ח]], פגשתי בעיר [[חרקוב]] את ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ה המתמיד]]. טענתי באוזניו, כי התקיימו ב{{ה|רבי הריי"צ}} סימני ה[[רמב"ם]] אודות זהותו של משיח. הוא השיב, כי באמתחתו סיפור מסוים על כך. עם זאת, סירב בעקביות לגלות את סודו, והבטיחני כי תימצא ההזדמנות לכך . . בתום ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]], ניגשתי עם ה[[משפיע]] הרב [[יהושע קארף]] אל ר' איצ'ה, וביקשנוהו לקיים את הבטחתו. תחילה סירב, אולם לבסוף נעתר לבקשה ופתח בדברים: "ידועה אמרתו של [[אדמו"ר הזקן]], בשם [[המגיד ממעזריטש]]: "מוצאו של משיח יהיה מזקני התלמידים או מצעירי התלמידים". זקן תלמידי המגיד היה רבי [[נחום מצ'רנוביל]], והצעיר שבהם היה אדמו"ר הזקן. כדי לצאת מהספק, חפץ אדמו"ר הזקן [[שידוך|לשדך]], ברבות הימים, את בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], שאך נולדה, עם מי מנכדיו של רבי נחום. נסע הרבי אל רבי נחום והודיע לו: "באתי לסיים [[שידוך]] בינינו! "הצדיק מצ'רנוביל נתן את הסכמתו, והציע לרבי לבחור את השידוך המתאים. יוצאי חלציו של רבי נחום התגוררו עימו בבית, ובאחד החדרים ניצבו כמה עריסות עם תינוקות. מישש הרבי את מוחותיהם של התינוקות, ובחר בבנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]]. רבי נחום הודיע בתגובה: "יש להעביר את העריסה עם התינוק לפינה מיוחדת בבית". "ואכן, הרבי הריי"צ הינו מיוחס הן אל אדמו"ר הזקן והן אל רבי נחום מצ'רנוביל".
והמשיך ר' איצ'ה: "ב[[חג הפורים]] [[תרצ"ו]], סעדתי עם הרבי בביתו בעיר לנינגרד. לאחר אמירת "[[לחיים]]" רבה, אזרתי עוז וביקשתי לספר מעשה זה. הרבי הגיב: "אינני צריך להאזין לסיפוריך"."כעבור זמן מה, פניתי שוב ואמרתי, כי סיפורי נוגע אל הרבי. תשובתו הקדושה הייתה: "את הסיפורים הנוגעים אלי - יודע הנני כבר". בראותי כי דעתו הקדושה אינה נוחה מהעניין, נמלכתי מתוכניתי. אולם, בתום הסעודה, כאשר פגה שכרותי, פנה אלי הרבי בתמיהה: "יצחק, מדוע אינך מספר את סיפורך?!" השבתי: "כעת אינני מסוגל כבר לספר".{{ערך מורחב|פרסום זהותו של משיח}}
שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בנושא הגאולה והמשיח, רבים מהחסידים נהגו לפנות אל הרבי במכתביהם בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם. היו אף חסידים שאמרו את הדברים בפני הרבי פנים אל פנים כשהרבי לא שלל את דבריהם{{הערה|לדוגמא, הרב [[שלום העכט]] שאמר לפני הרבי בי"ט כסלו תשל"ח "כולם מכירים שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הוא משיח", והרבי השיב לו: "משיח קומט באלד" [= משיח מגיע מיד] (יומן הריל"ג שבועון בית משיח 1241 עמוד 33).}}.
עם זאת, בשנים הראשונות היו כמה פעמים בהם התנגד הרבי לפרסום זהותו כמשיח. יוזמת הפרסום הראשונה הייתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה שלילית. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.
בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום זה בהסבר שהוא גורם קרע ומחלוקת עם יהודים רבים והדרך להבאת הגאולה היא דווקא באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג] מענה כה, תוכן המענה כפי שהועבר בטלפון ע"י הרב חדקוב נדפס ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.
בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר מהטעם שהוא מזיק להפצת המעיינות{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/06-07-2020-15-03-39-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%93%D7%9E.pdf ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענות קעא ורמד }}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות דוגמא חיה של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה.
לאחר מכן, ב[[שיחת שבת בראשית תשמ"ה|שיחה]] של [[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בצעקות רמות ובחריפות רבה על כך שכתוצאה מפרסום זה הרחיקו ומרחיקים מ[[לימוד החסידות]] ועל ידי זה מעכבים את ביאת המשיח ולוחמים ברבותינו נשיאנו ובמלך המשיח {{הערה| ב[https://drive.google.com/file/d/1eozguxwmeXHxEfrGrUB86s0ycGLpU36A/view הנחה מההתוועדות] שנדפסה ב[[התוועדויות]] תשמ"ה ח"א ע' 465 ואילך נדפסו חלק מהדברים שנאמרו בהתוועדות וחלקם האחר לא בא בדפוס לרוב חריפותו}}.
החל מ[[תנש"א]] (1991) הבחינו חסידים בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן (ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון בתקופה זו קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. בסיום חודש [[מרחשון]] [[תנש"א]] כתב הרב ציק לרבי שמבקש אישור לפרסם שהרבי הוא המשיח וזאת לאור דברי הרבי בשיחות אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח אותה מכריז כעת מ[[חוץ לארץ]]. על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות שקדמה למענה, התוועדות שבת פרשת [[תולדות]], דיבר הרבי אודות הפרסום על משיח בדברים היוצאים מן הלב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1BK6ZFdC7JgcKw40N0wz0P3fMPRysfBF_/view שיחת שבת פרשת תולדות תנש"א] בסיומה.}} ושמשיח כבר בא וצריך רק לומר את שמו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FwiIHxums6OkCOqAy-Aqm0HXDplLbBMu/view?usp=sharing יומן אברהם שמואל מאן]}}.
בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם כתב הרבי שאם ישמיט מהספר - לדעת ידידים מבינים - קטעים העלולים להרחיק יהודים אחדים מלימוד חסידות, כדאי להדפיסו. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ט חשון]] [[תשנ"ב]], אישר הרבי את קבלתו בתשואות חן וביקש שכשהספר ייכרך יכניסו הרב וולפא שנית כשמודה על כך מראש. על מה שכתב הרב וולפא שאם יקבל את ברכת הרבי ירגיש שיש בזה אולי תיקון על העגמת נפש שהספר גרם בעבר לפני למעלה מ-7 שנים, הקיף הרבי את הדברים ובירך שיהא בהצלחה ולבשורות טובות וכתב שיזכיר על הציון על כך{{הערה|[https://collive.com/wp-content/uploads/2019/10/Likkut-Maanos-5752.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה צ', [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf והוא יגאלנו] ע' 29}}.
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר לשליח הרב [[צבי גרינבלאט]] מארגנטינה את תרגומם של פרקים מתוך הספר לשפה הספרדית והפצתם לקהל הרחב וכן אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] ללמוד מהספר עם מקורביו אודות מיהו המשיח ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה.[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]] לקראת חודש [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבימנחם אב]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב. אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי. באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.
←פרסום זהותו של הרבי כמשיח
==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה בפרסום זהותו של המשיח. למרות שהרבי לא הורה על כך בצורה מפורשת, החסידים רואים בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!"}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|ראה בשיחת שבת פר' משפטים [[תנש"א]] : "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם, וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי - בגאולה האמיתית והשלימה".}}. הרבי בשיחת יום [[שמחת תורה]] [[תשמ"ז]] דיבר אודות הלוחמים בחב"ד הטוענים נגד בקשת המשיח בחשד שמתכוונים אליו, בכך שאין מקום לטענותיהם בהיות וה[[שולחן ערוך]] פוסק שיש לתבוע את משיח{{הערה|מ[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/28-06-2021-11-52-41-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-copy.pdf יומן אורי מרדכי ליפש]}}.
בשנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם של הרב או שלוחי חב"ד המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]] והרב [[אריה לייב קפלן]] מנהל מוסדות חב"ד ב[[צפת]]}} ופעמים אישר באופן כללי. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום שהרבי הוא מלך המשיח ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות שונים בהם הסתייג הרבי מפרסום זה{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן. הסברה זו הובאה גם על ידי הרב וולפא בכתבתו [https://chabad.info/magazine/496613/ הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]}}.
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.}}.
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.
