16,089
עריכות
משתמש:שמואל חיים/בנימין זאב הרצל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בנימין זאב ( | '''בנימין זאב (תאודור) הרצל''' היה יהודי שירד מהדת, וכונה "חוזה המדינה" על חלומו להקמת [[מדינת ישראל|מדינה יהודית]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
הרצל נולד ב[[י' אייר]] [[תר"כ]] לאביו יעקב הרצל. בילדותו למד בבית ספר יהודי, מאוחר יותר עבר ללמוד בגימנסיה. | הרצל נולד ב[[י' אייר]] [[תר"כ]] לאביו יעקב הרצל. בילדותו למד בבית ספר יהודי, מאוחר יותר עבר ללמוד בגימנסיה. | ||
במסגרת עבודתו כעיתונאי סיקר את [[משפט דרייפוס]] שממנו הושפע קשות, בתחילה עלה בדעתו לנצר את כל העם היהודי וכך להינצל מהאנטישמיות, אולם לבסוף הרעיון לא יצא לפועל. | במסגרת עבודתו כעיתונאי סיקר את [[משפט דרייפוס]] שממנו הושפע קשות, בתחילה עלה בדעתו לנצר את כל העם היהודי וכך להינצל מהאנטישמיות, אולם לבסוף הרעיון לא יצא לפועל{{הערה|כתבי הרצל, כרך ב', יומן א', עמ' 14.}}. | ||
בשנת [[תרנ"ה]] כתב את ספר "מדינת היהודים" בו פרש את חזונו בהקמת מדינת יהודית. בשנת [[תרנ"ז]] כינס את הקונגרס הציוני הראשון שדן בעניין הקמת המדינה. הרצל עשה מאמצים מרובים בלשכנע את הציבור החרדי לתמוך בו, הוא יצר קשר עם [[חסידות טשורטקוב]], ונפגש עם בנו רבי [[ישראל משה פרידמן]] בנו של האדמו"ר דאז רבי [[דוד משה פרידמן]], על פי מספר מקורות האדמו"ר מטשורטקוב הסכים להצטרף לתנועה הציונית בתנאי שהיהדות החרדית לא תסבול בשמירה על דרכיה מהתנועה הציונית{{הערה|גלבר, "תולדות התנועה הציונית בגילציה", [[ירושלים]] [[תשי"ח]], חלק א', עמ' 332.}}. עם זאת רובם של הרבנים החרדיים התנגדו להרצל ולחזונו שבראשם אדמו" הרש"ב ([[בנימין זאב הרצל#יחס רבותינו נשיאנו|ראה לעיל]]). בקרב ב[[ציונות הדתית]] ישנה אהדה כלפי הרצל, והרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ספד אותו והתבטא עליו שהוא "[[משיח בן יוסף]]"{{הערה|מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים".}}. | בשנת [[תרנ"ה]] כתב את ספר "מדינת היהודים" בו פרש את חזונו בהקמת מדינת יהודית. בשנת [[תרנ"ז]] כינס את הקונגרס הציוני הראשון שדן בעניין הקמת המדינה. הרצל עשה מאמצים מרובים בלשכנע את הציבור החרדי לתמוך בו, הוא יצר קשר עם [[חסידות טשורטקוב]], ונפגש עם בנו רבי [[ישראל משה פרידמן]] בנו של האדמו"ר דאז רבי [[דוד משה פרידמן]], על פי מספר מקורות האדמו"ר מטשורטקוב הסכים להצטרף לתנועה הציונית בתנאי שהיהדות החרדית לא תסבול בשמירה על דרכיה מהתנועה הציונית{{הערה|גלבר, "תולדות התנועה הציונית בגילציה", [[ירושלים]] [[תשי"ח]], חלק א', עמ' 332.}}. עם זאת רובם של הרבנים החרדיים התנגדו להרצל ולחזונו שבראשם אדמו" הרש"ב ([[בנימין זאב הרצל#יחס רבותינו נשיאנו|ראה לעיל]]), רבי [[אלחנן וסרמן]] לדוגמא התבטא עליו שהוא:"נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". בקרב ב[[ציונות הדתית]] ישנה אהדה כלפי הרצל, והרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ספד אותו והתבטא עליו שהוא "[[משיח בן יוסף]]"{{הערה|מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים".}}. | ||
מת ב[[כ' תמוז]] [[תרס"ד]]. | מת ב[[כ' תמוז]] [[תרס"ד]]. | ||