|
|
| שורה 12: |
שורה 12: |
| נקודה נוספת עליה עורר הרבי היא היא להדפיס ספרים, ובעיקר בסמיכות ל[[י"ט כסלו]]. | | נקודה נוספת עליה עורר הרבי היא היא להדפיס ספרים, ובעיקר בסמיכות ל[[י"ט כסלו]]. |
|
| |
|
| ==סיכום== | | ==תוכן השיחה== |
| * '''א - ב''': בשנה זו ([[תשנ"ב]]) [[י"ט כסלו]] חל ב[[יום שלישי]], ומתברך מ[[ט"ו כסלו]] ([[ערב שבת]] שלפניו). מסתבר לומר, שיש קשר בין שני התאריכים. להבנת הענין מקדים שאלה נוספת: [[ישראל]] [[משל|נמשלו]] ל[[לבנה]], ומדוע אם כן, י"ט כסלו ו[[חנוכה]] חלים בחציו השני של החודש, כאשר הלבנה הולכת ומתמעטת?
| | הרבי בשיחה הסביר שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, למרות שלכאורה "מעלין בקודש ואין מורידין", הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה. |
|
| |
|
| *'''ג - ה''': '''עוד שאלה:''' מדוע בכלל ישנו הסדר של מיעוט הלבנה, הרי מעלין בקודש ואין מורידין? '''נקודת הביאור:''' בחציו הראשון של החודש הלבנה והחמה הם בבחינת [[משפיע]] ומקבל, מט"ו ואילך מתחיל סדר של "אור הלבנה כאור החמה" שמתאחדים יחד. '''הרחבה:''' בחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.
| | הרבי גם ציין את מעלתו של [[חודש כסלו]] שהוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]] שבו מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]]. הרבי גם הסביר שהסיבה שט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב"ה. |
|
| |
|
| *'''ו - ח'''': הדגשות ענין זה ב'''ט"ו כסלו''': א. [[חודש כסלו]] הוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]], (שהוא) יום חתונת והתאחדות של ישראל והקב"ה. ב. בנוסף על מעלת [[חודש סיון]] (שגם בו היה מתן תורה), בכסלו - [[חורף]] מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם. ג. גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]].
| | הרבי קישר זאת ל[[פרשת השבוע]] - [[פרשת וישלח]] שבה יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה. |
|
| |
|
| *'''ט - י''' בחזרה לביאור ענין י"ט כסלו: י"ט כסלו הוא התחלת התגלות '''[[תורתו של משיח]]''', שכשיתגלה לגמרי, יתגלה שישראל וקוב"ה כולא חד. בזה מובן המענה על השאלה בתחילת השיחה, "מדוע י"ט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש?", כיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל וקוב"ה. '''הקשר ל[[פרשת השבוע]]:''' תוכנה הפנימי של הפרשה מורה, הוא סיום עבודת הבירורים על ידי [[יעקב אבינו]], כאשר הוא מוכן להתאחדות הלבנה והחמה בגאולה השלימה. '''הקשר לפרשת השבוע:''' ב[[פרשת וישלח]] יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] להראות שהכל מוכן לגאולה.
| | '''בדורנו''' לאחר ריבוי העבודה, כבר '''הסתיימה עבודת הבירורים''' וצריך רק להביא את ההתגלות בפועל בעולם. ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שהגימטריא שלה הוא [[770 (מספר)|770]].}}. בשנה זו ([[תשנ"ב]]) ניתווסף עוד יותר. לא רק שנסתיימה העבודה, אלא הכל כבר ישנו בפועל ובגלוי, וצריך רק לפקוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש שישראל וקוב"ה כולא חד, מסובים יחד לסעודת הנישואין. |
|
| |
|
| *'''י"א - י"ג''' '''בדורנו''' לאחר ריבוי העבודה, כבר '''הסתיימה עבודת הבירורים''' וצריך רק להביא את ההתגלות בפועל בעולם. ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שהגימטריא שלה הוא [[770 (מספר)|770]].}}. בשנה זו ([[תשנ"ב]]) ניתווסף עוד יותר. לא רק שנסתיימה העבודה, אלא הכל כבר ישנו בפועל ובגלוי, וצריך רק לפקוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש שישראל וקוב"ה כולא חד, מסובים יחד לסעודת הנישואין.
| | '''המעשה הוא העיקר'''. עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום. ותיכף ומיד ממש באה הגאולה. |
| | |
| *'''י"ד''' '''המעשה הוא העיקר'''. עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום. ותיכף ומיד ממש באה הגאולה.
| |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |