התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מהלך בו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] לכמה ענפים. הדבר התרחש לאחר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] במהלכו שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], הרחש"ז, והמהרי"ן) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש, כשהמהרי"נ והרחש"ז באו לעירם לכהן בתפקיד רב מקומי, ונהפכו לאדמו"רים ע"י עדת החסידים שבעיר{{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר 'בני הצמח צדק' - הרב עמרם בלויא ע"ה.}}. ממשיך דרכו הרשמי של הצמח צדק היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של הצמח צדק, להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר באברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש לנשיאות{{הערה|אך ברבנות המשיכו בעל נכדתו, רבי שמואל באזעפלאוו.}}. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.

בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|למעט אדמו"ר המהר"ש.}}, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי"ל בנו של הצ"צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצ"צ שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.

ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין{{הערת שוליים|לפי תוכן המידע שיש בידינו כיום, ולפי שאר הסיפורים והעובדות על התקופה, נראה כי בית הדין לא הוקם בגלל מחלוקת בין הבנים - כי לא היתה כזאת, כל הנבים רצו לשבת ביחד ללא מחלוקת, אלא שבית הדין הוקם לקבוע מי מהם ימלא את מקום אביו - בכדי להרגיע הרוחות הסועורות. אך בין בני הצמח צדק לא היתה מחלוקת. (אלא קנאה קטנה ומסויימת, כמו שהתבטא המהרי"ל "מה שקנאת אחים יכולה לעשות", וכן המהר"ש לאדמו"ר מקארלין ששאלו "מה יהיה עתה" - עם החסידים שנסעו לקאפוסט - וענה המהר"ש: "אבי אמר לי שהדבר יימשך חודשיים בלבד, ולאחר חודשיים נסתלק המהרי"ל. ראה בבני הצמח צדק בארוכה.}}, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.

לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסעמתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת (שבועיים?) בליאדי (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], כבקשת חסידי המקום שיבוא להיות להם למורה דרך{{הערה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]], כבקשת חסידי המקום שיבוא להיות להם למורה דרך{הערה|לכתחילה היה זה לרבנות.}} שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק{{הערה|בצוואתו כתב שגם המהרי"ל ימשיך דרכו ושאר האחים ידור בליובאוויטש ויהיו למורי דרך.}}, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.

עד שנת [[תרפ"ג]] נתמזגו{{הערה|כלשון כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א בי"ב תמוז תשי"ג, מכך מובן שכל הענפים היו חלק בלתי נפרד מחב"ד, ולא נכחדו, כי אם חזרו לשושלת ש''היא דמעיקרא", וחזרה חב"ד לזרם אחד. (מכך גם מובן שכל ההתפצלות כולה - לא הייתה ארבעה סוגי חב"ד ח"ו - כי אם חב"ד אחת - שנתרחבה לכמה זרמים (וכולם באותו שיטה ודעה אלוקית-חסידית.)).}} ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק לכ"ק אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, בסופו - פרק בנושא בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.

כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|לא חלילה להגיד שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.}}.

כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" - אלו מאמרים ערבים (!!!). בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמ' ס"ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.

 

באחת הפעמים שלח אחד מחסידי אדמו"ר הריי"צ מכתב עם שאלה האם מותר ללמוד בספר מגן אבות, ואף הוסיף על כמה זלזולים בספר ששמע מאחרים, וענה לו הריי"צ (בערך בזה הלשון): "בקשר לספר מגן אבות כבר אמרתי שמי שלומדו, אם הלימוד הוא כדבעי מה טוב. ומה ששמע הנה בכגון דא נאמר "אוטם אוזנו משמוע" (!)"{{הערה|{{קו תחתון|בערך}} בזה הלשון.}}.

*קובץ "ליובאוויטש בליובאוויטש" בהוצאת את"ה העולמי.