11,333
עריכות
ויעקב הלך לדרכו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(קרדיט לאוצר מנהגי חב"ד שעל בסיסו נכתב הערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1= | ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1= | ||
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג].}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת | הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב, ב.}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת [[סור מרע ועשה טוב]], שזהו דרך ה', כאמור בפסוק{{הערה|בראשית יח, יט.}} "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת ה[[תשובה]] ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן.}}. | ||
[[הרבי]] כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות | [[הרבי]] כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות עמ' 479.}}. | ||
עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}. | עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ.}}. | ||
==זמני ההכרזה== | ==זמני ההכרזה== | ||
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}. | [[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א.}}. | ||
ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. | ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.}}. | ||
במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.}}. | ||
בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}. | בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז.}}. | ||
הרבי ביאר{{הערה|בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון | הרבי ביאר{{הערה|בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.}} באריכות את עניין ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" שיש בזה שלוש מדריגות, לאחר יום הכיפורים, לאחר שמחת תורה ולאחר שבת בראשית; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש תשרי בהתחלת חודש [[מרחשון]], ובזה עצמו אחרי [[ראש חודש]] מרחשון. אז, כשמתחילים לומר [[תחנון]] ב[[ב' חשוון]], מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את ה[[דירה בתחתונים]], תכלית הכוונה. | ||
==משל הסוחר== | ==משל הסוחר== | ||
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}. | ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב | *הרב זאב ריטרמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו]''' {{שטורעם}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך]''' באתר צעירי חב"ד | *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך]''' באתר צעירי חב"ד | ||