1,616
עריכות
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מקיפים דבינה''' | '''מקיפים דבינה''' הוא מצב בו האור האלוקי '''שמעל''' לעולמות מאיר בדרגה '''התחתונה והחיצונית''' של [[ספירת הבינה]] (ועל ידה למטה יותר). | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] אמר שאינו יכול [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] מפני האור של 'מקיפים דבינה' שמאיר בה, וכך הוא מנהג חסידי חב"ד. | [[אדמו"ר האמצעי]] אמר שאינו יכול [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] מפני האור של 'מקיפים דבינה' שמאיר בה, וכך הוא מנהג חסידי חב"ד. | ||
== | ==עניינה בספירות{{הערה|ד"ה להבין שורש עניין מקיפים דבינה תר"מ.}}== | ||
העולם נברא באופן שהארת האלוקות הולכת ומתצמצמת: בכתר וחכמה היא מאירה בקירוב, בבינה בריחוק, במידות דרך חלון, במלכות דרך נקב ובעולמות{{הערה|בריאה, יצירה ועשיה.}} רק דרך וילון{{הערה|הנקרא בלשון הקבלה "פרסה".}}. | |||
אך עבודת האדם משנה זאת: כשמשתמשים בגשמיות לקדושה מאיר בה מקורה ושורשה (שלמעלה מהעולמות), וע"י זה מאירה האלוקות בקירוב גם בעולמות. מבין כל המצוות דווקא '''סכך הסוכה''' מבטא דבר זה בגילוי: לוקחים צומח כפי שהוא, בלי שום עיבוד - והופכים אותו לקדושה המקיפה את האדם יחד עם כל ענייניו (אכילה, שתיה, טיול ושינה). עניין זה נקרא מקיפים דבינה, כי בבינה מתבטא עיקר עניין השכל{{הערה|שהרי חכמה עדיין אינה שכל ממש אלא נקודת הרעיון בלבד, וגם דעת אינו ממש שכל - אלא עניינו לקשר את החכמה עם הבינה, והשכל עם הרגש.}}, והשכל הוא "מקיף" על המידות (ובפסקה הבאה יתבאר יותר). | |||
על אף ש"מקיפים דבינה" היא הדרגה התחתונה והחיצונית של [[ספירת הבינה]], החידוש בה הוא, שמבחינה אחת יש בה מעלה על ספירת הבינה עצמה, והדבר יובן מ[[משל]] ל[[ראש האדם]]: מצד אחד ברור כשמש שעיקר הראש הוא ה[[מוח]] ולא ה[[גולגולת]], אך מצד שני העובדה שהגולגולת נמצאת מעל המוח ומקיפה אותו מעידה שמבחינה אחת יש בה מעלה על המוח{{הערה|אור התורה נח בבראשית ג במאמר כי פדה ה' את יעקב.}}. | |||
==עניינה בעבודה== | ==עניינה בעבודה== |
עריכות