27,062
עריכות
ניגון הרועה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה"
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כמו כן נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) בהיות שכש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה ב[[ורשה]] (אחרי שעבר ל[[ריגא]]) עם ישיבת [[תומכי תמימים]] נגנו שם הרבה את הניגון הזה, על פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר. | כמו כן נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) בהיות שכש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה ב[[ורשה]] (אחרי שעבר ל[[ריגא]]) עם ישיבת [[תומכי תמימים]] נגנו שם הרבה את הניגון הזה, על פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר. | ||
בזמן [[מלחמת העולם | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], בסעודת יום השבת (שבת פ' פנחס ת"ש), אדמו"ר הריי"צ החל לדבר אודות מעלת הנגינה. הוא הסביר את הפתגם "קול מעורר הכוונה", שיש כוונה של האדם שהיא מוגבלת כי הראייה של האדם היא מוגבלת, אבל הניגון מעורר גם את הכוונה העליונה, כוונת הבורא, שהיא בלתי מוגבלת. ועל יסוד מאמר המשנה "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר", שלניגון יש כוח להוציא ולהמשיך נשמות, הפטיר אדמו"ר הריי"צ משפט שמיימי: "כעת ינגנו את הניגון הידוע מורשה בהתעוררות פנימית, כדי להמשיך לכאן על ידי הניגון את תלמידי תומכי תמימים שבורשה"{{הערה|ספר השיחות ת"ש, שיחת פ' פנחס אות ו'.}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ היה אז כבר ב[[ארצות הברית]] (אבל עדיין לא ב-[[770]], אלא עדיין בבית מלון גרייסטון, [[ניו יורק]]), ובו בזמן היו תלמידי תומכי תמימים בתוך ההפגזות של הנאצים, בורשה. | אדמו"ר הריי"צ היה אז כבר ב[[ארצות הברית]] (אבל עדיין לא ב-[[770]], אלא עדיין בבית מלון גרייסטון, [[ניו יורק]]), ובו בזמן היו תלמידי תומכי תמימים בתוך ההפגזות של הנאצים, בורשה. | ||