חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה"
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה")
שורה 7: שורה 7:
לאחר שהשלטונות הקומוניסטים החלו לרדוף אחר בני משפחת קריצ'בסקי, עברו הוריו של יאני להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], אך גם במקום החדש רדפו אנשי המשטרה החשאית אחר יהודים בכלל, וחסידים בפרט.
לאחר שהשלטונות הקומוניסטים החלו לרדוף אחר בני משפחת קריצ'בסקי, עברו הוריו של יאני להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], אך גם במקום החדש רדפו אנשי המשטרה החשאית אחר יהודים בכלל, וחסידים בפרט.


בימי [[מלחמת העולם השניה]] ברחה משפחת קריצ'בסקי ל[[סמרקנד]], הרחק מאימת החזית. כמו עוד רבבות פליטים שהגיעו לאסיה התיכונה, גם משפחת קריצ'בסקי סבלה שם מרעב כבד.
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] ברחה משפחת קריצ'בסקי ל[[סמרקנד]], הרחק מאימת החזית. כמו עוד רבבות פליטים שהגיעו לאסיה התיכונה, גם משפחת קריצ'בסקי סבלה שם מרעב כבד.


בתקופה הבאה המצב השתפר יותר, ומאות משפחות חב"דיות שגרו ב[[סמרקנד]], החלו לחיות חיים חסידיים אוטנטיים, אם כי מחתרתיים. הקהילה גובשה והייתה מאוחדת.
בתקופה הבאה המצב השתפר יותר, ומאות משפחות חב"דיות שגרו ב[[סמרקנד]], החלו לחיות חיים חסידיים אוטנטיים, אם כי מחתרתיים. הקהילה גובשה והייתה מאוחדת.
שורה 15: שורה 15:
ב[[חודש שבט]] [[תש"ה]], נשא לאישה את רעייתו מרת רחל, בת החסיד ר' [[זאב וולף שטיינגארט]].  
ב[[חודש שבט]] [[תש"ה]], נשא לאישה את רעייתו מרת רחל, בת החסיד ר' [[זאב וולף שטיינגארט]].  


בתום מלחמת העולם השניה, נוצרה הזדמנות לברוח מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. ה[[חסיד]]ים ניצלו את ההזדמנות, וכדי לממש אותה, עזבו את סמרקנד ועברו לעיר הגבול [[לבוב]] כדי להשיג שם מסמכים מזוייפים וכך לזכות לצאת מהדיכוי הקומוניסטי.
בתום מלחמת העולם השנייה, נוצרה הזדמנות לברוח מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. ה[[חסיד]]ים ניצלו את ההזדמנות, וכדי לממש אותה, עזבו את סמרקנד ועברו לעיר הגבול [[לבוב]] כדי להשיג שם מסמכים מזוייפים וכך לזכות לצאת מהדיכוי הקומוניסטי.


עד שהושגו המסמכים, נצטוו כל החסידים להתחבא בבתים שהושכרו במיוחד ברחבי העיר. איש מהם לא העז להסתובב ברחוב, מלבד מעטים שיצאו לגיחות קצרות ולמטרות דחופות ביותר.
עד שהושגו המסמכים, נצטוו כל החסידים להתחבא בבתים שהושכרו במיוחד ברחבי העיר. איש מהם לא העז להסתובב ברחוב, מלבד מעטים שיצאו לגיחות קצרות ולמטרות דחופות ביותר.

תפריט ניווט