שלמה מיידנצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..

לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שליימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לר’ שלוימק’ה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.