שלמה מיידנצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
הגהה, כפי שהוחלט בדף השיחה
אין תקציר עריכה
מ (הגהה, כפי שהוחלט בדף השיחה)
שורה 3: שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|250px]]
|כינוי=
|כינוי=
|תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
שורה 20: שורה 20:
[[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שליימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת ריכוזי חב"ד ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו "הרשמיים": יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת ריכוזי חב"ד ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו "הרשמיים": יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שליימק'ה נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק. מצד אביו יוחס ל[[מהר"ל מפראג]], ומצד אימו לרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ל[[מגיד ממעזריטש]], ולרבי [[אדם בעל שם]]. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]], לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה ה[[גויים|גויית]] עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.
ר' שלוימק'ה נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק. מצד אביו יוחס ל[[מהר"ל מפראג]], ומצד אימו לרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ל[[מגיד ממעזריטש]], ולרבי [[אדם בעל שם]]. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]], לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה ה[[גויים|גויית]] עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.


בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה [[מלחמת העולם השניה]]. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.
בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה [[מלחמת העולם השניה]]. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.


כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה חשדו בו שהוא מרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], לאחר מכן הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שליימקה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.
כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה חשדו בו שהוא מרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], לאחר מכן הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק’ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.


לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עברו חלק גדול מהתמימים ואנ"ש ור' שלוימק'ה עימם מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. שם אף השתדך עם רעייתו מרת רוזה לבית משפחת גרינברג.
לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עברו חלק גדול מהתמימים ואנ"ש ור' שלוימק'ה עימם מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. שם אף השתדך עם רעייתו מרת רוזה לבית משפחת גרינברג.
שורה 37: שורה 37:
לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].


בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שליימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שליימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..
בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..


מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שליימקה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שליימקה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.
מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק’ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק’ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.


בשבתות וחגים היה נוהג ר' שליימק'ה לעשות קידוש על משקה. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.
בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על משקה. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.


לר' שליימקה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.
לר' שלוימק’ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.


בשנותיו האחרונות ר' שליימ'ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]].
בשנותיו האחרונות ר' שלוימק’ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]].


==יו"ר ועד כפר חב"ד==
==יו"ר ועד כפר חב"ד==
שורה 53: שורה 53:
כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].
כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].


מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שליימקה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שליימקה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שליימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.
מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק’ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק’ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.


לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שליימקה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.
לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק’ה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.


מפעלותיו של ר' שליימקה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..
מפעלותיו של ר' שלוימק’ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..


עשרות שנים עסק ר' שליימק'ה בצרכי ציבור באמונה.
עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.


==פעילות עם ראשי המדינה==
==פעילות עם ראשי המדינה==
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שליימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]


במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.
במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.
שורה 80: שורה 80:
ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.
ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.


כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שליימקה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], את ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..
כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק’ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], את ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..


במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה, על-כך כתב עליו הרבי{{מקור}}: {{ציטוטון|והתפלאתי לראות שהרב ש. מ. למרבה פליאתי מתנהג באופן ש'''למעלה מגדר אנושי''', בעוד מתנגדיו מתנהגים באופן של '''למטה מגדר אנושי'''}}.
במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה, על-כך כתב עליו הרבי{{מקור}}: {{ציטוטון|והתפלאתי לראות שהרב ש. מ. למרבה פליאתי מתנהג באופן ש'''למעלה מגדר אנושי''', בעוד מתנגדיו מתנהגים באופן של '''למטה מגדר אנושי'''}}.
שורה 106: שורה 106:


==מקושר לרבי==
==מקושר לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ"ן..
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק’ה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר’ שלוימק’ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר’ שלוימק’ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"ן..


לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.
לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.
שורה 112: שורה 112:
בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.
בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.


לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.
לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.


ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שליימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.
ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שליימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.


סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.
סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לר’ שלוימק’ה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.


כמו כן כשהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב"ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב"ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב"ד]].
כמו כן כשהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב"ד]] ר' שלוימק’ה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק’ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב"ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק’ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב"ד]].


בהכנסת ספר תורה של משיח בירושלים בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לועדה המארגנת של הכנס שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}
בהכנסת ספר תורה של משיח בירושלים בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לועדה המארגנת של הכנס שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}
שורה 124: שורה 124:
באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.
באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.


אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.
אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק’ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.


הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".
הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק’ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".


בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימקה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.
בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק’ה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק’ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק’ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.


במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.
במהלך כהונתו של ר' שלוימק’ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.


==פטירתו==
==פטירתו==
שורה 138: שורה 138:
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.


במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שליימקה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שליימקה עבד רבות כדי שיצא לאור.
במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק’ה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק’ה עבד רבות כדי שיצא לאור.


בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].
בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].
שורה 176: שורה 176:
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
519

עריכות

תפריט ניווט