10,393
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''שבת שירה''' היא [[שבת]] פרשת [[בשלח]], הנקראת כך על שם שבה קוראים בתורה את [[שירת הים ]] שנאמרה על ידי [[משה רבינו]] ועם ישראל לאחר מעמד [[קריעת ים סוף]] המתואר בפרשה.
==מנהגי השבת==
אדמוה"ז היה קורא בתורה את שירת הים בנוסח-טעמים מיוחד, השונה מנוסח הקריאה דכל השנה וגם משאר השירות שבתורה, וכן נהגו גם כל בניו. הוא לימד זאת להרה"ק הרב"ש בן הצמח-צדק, שלימד זאת להרה"ק הרז"א אחי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (לקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 460. וראה בסה"ש תש"ו ע' 38, ובלה"ק בס' תולדות אדמוה"ז ח"ד עמ' 1070 משיחה בסעודת ליל שש"פ תש"ו).}}.
בסיום הפרשה , בפרשת זכירת עמלק , קוראים "תמחה את זכר זֶכר (ז' בסגול), ואחר-כך זכר זֵכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר.
==='שווארצע קאשע'===
המנהג לאכול בשבת שירה 'שווארצע קאשע' (דיסה שחורה ממין קטניות){{הערה|ספר המנהגים עמ' 72. לוח כולל-חב"ד. המקור - היום-יום, י"ז בטבת. ובהערות וציונים שם ח"ב ציין שהמנהג נזכר כבר בב"ח סי' רח ד"ה והתוספות מסתפקים. וכנראה קשור לכל האמור בקטע הבא (כיוון שהמאכל חביב על העופות).}}.
מקור המנהג באכילת ה'שווארצע קאשע' נזכר בשבת שירה [[תש"ב ]] בסיפור [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 73.}}:
"[[המהר"ל מפראג]] [שהיה מייסד, מבסס ומפיץ של מנהגי ישראל] קבע מנהג{{הערה|בשעתו העיר הרבי: "והלוואי היו מחדשים עתה מנהג זה בכל קהילות ישראל", 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 448 (ועיי"ש בחריפות בעמ' 454 - בלתי מוגה). ובליקוטי-שיחות ח"ב עמ' 522 מבאר ההוראה מסיפור זה, עיי"ש. אולם למעשה, כשהציעו לפרסם עד"ז, נענו בהוראה: "לא להעתיק כל זה עתה - כי כנראה נשתקע
