ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ליובאוויטש''' (בכתיב עברי '''לובביץ'''' ובפולנית '''lubawicze''') היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. העיירה נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד שכנה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיותה עיירה זאת היא, שבמשך מאה ושתיים שנים הייתה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]]. מה שנתן לה את שמה '''חסידות ליובאוויטש''' ואת מנהיג החסידות ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.

בעיירה ליובאוויטש שכן מרכז חסידות חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. בהמשך נשיאי חב"ד שהתגוררו בעיירה: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].

כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות "'''החצר בליובאוויטש'''" - המתוארת בספרות החב"דית.

לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבד, תחילה בחיי ה[[צדיק]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמו"רי וחסידי חב"ד. ליובאוויטש, בגלל מעמדה הגאוגרפי המיוחד, הייתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר-רוח, להתנזרות מהעולם. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה', או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורה.

במשך מאה ושתיים שנה שימשה [[ליובאוויטש]] כמקום מושב לארבעה דורות של [[נשיאי חב"ד]], וכמרכז ל[[חסידות]] החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי [[רוסיה]] ובמדינות העולם.