4,016
עריכות
אין תקציר עריכה |
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
שאין בקיום המצוות והפכן משמעות כלפי [[עצמות ומהות]] בנוגע לכללות המצוות שעניינן הפיכת החושך לאור הרי זה נוגע בעצמות ומהות ולכן כתוצאה מכך יבורך האדם מצד הקב"ה עצמו כפי שהוא למעלה מ[[שם הוי"ה]] ודרגת [[משה רבינו]]. | שאין בקיום המצוות והפכן משמעות כלפי [[עצמות ומהות]] בנוגע לכללות המצוות שעניינן הפיכת החושך לאור הרי זה נוגע בעצמות ומהות ולכן כתוצאה מכך יבורך האדם מצד הקב"ה עצמו כפי שהוא למעלה מ[[שם הוי"ה]] ודרגת [[משה רבינו]]. | ||
בחלקו השני של המאמר מתרגם הרבי את הברכות (ציווים) "לא תהיה משכלה ועקרה ואת מספר ימיך אמלא". [[משכלה]] ו[[עקרה]] הם עניינים שונים המונעים מהאדם הולדת [[מידות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בנפשו. ומלבד זאת תפקידו של האדם להיות עסוק אך ורק במילוי שליחותו ואילו חסר לו בזה מחסיר הוא מימיו. ועל ידי ה[[תשובה]] תתקיים בו הכתוב "את מספר ימיך אמלא". | בחלקו השני של המאמר מתרגם הרבי את הברכות (ציווים) "לא תהיה משכלה ועקרה ואת מספר ימיך אמלא". [[משכלה]] ו[[עקרה]] הם עניינים שונים המונעים מהאדם הולדת [[מידות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בנפשו. ומלבד זאת תפקידו של האדם להיות עסוק אך ורק במילוי שליחותו ואילו חסר לו בזה מחסיר הוא מימיו. ועל ידי ה[[תשובה]] תתקיים בו הכתוב "את מספר ימיך אמלא". | ||
תוכן המאמר, אופיו וצורת אמירתו פעלו רושם עז על המשתתפים במעמד אמירתו. בעת אמירת חלקו השני של המאמר התרגש הרבי מאוד ובכה בכי ממושך, ומתוך התאפקות המשיך את אמירתו. בשל כך זוכה מאמר זה לפרסום רב בין החסידים וה[[תמימים]]. | תוכן המאמר, אופיו וצורת אמירתו פעלו רושם עז על המשתתפים במעמד אמירתו. בעת אמירת חלקו השני של המאמר התרגש הרבי מאוד ובכה בכי ממושך, ומתוך התאפקות המשיך את אמירתו. בשל כך זוכה מאמר זה לפרסום רב בין החסידים וה[[תמימים]]. | ||
==תוכן קצר== | ==תוכן קצר== | ||
המאמר מיוסד על הפסוקים בפרשת משפטים: | המאמר מיוסד על הפסוקים בפרשת משפטים: | ||
{{ציטוט | {{ציטוט | ||
|תוכן="..וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא.." | |תוכן="..וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא.." | ||
|מקור=ספר שמות כג, כו - כז. | |מקור=ספר שמות כג, כו - כז. | ||
}} | }} | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
על כך מבואר בספרים{{הערה|עבודת הקודש חלק ב פרק ג.}} שבדרגה עליונה ("אדון יחיד שורש השרשים") לא נוגע עניין המצוות. מעשיו של האדם נוגעים החל מאותם הדרגות מהם יש למציאותו משמעות, אולם בדרגות שלמעלה מגדר הבריאה - אין שינוי וגרעון על ידי מעשיו, היות ואין שם משמעות ואחיזה למציאות שזולת ה' (באופן פרטי, עיקר הפעולה של מעשי האדם הוא ב[[כלים]] ד[[אצילות]] היות והכלי בניגוד ל[[אור]] שעניינו גילוי המקור ואינו מתאים עצמו לגדרי הזולת ואינו מכיר בו, הכלי כן מתייחס לזולת וכל גדרו הוא התאמת האור אליו ולכן מעשי האדם מוסיפים או גורעים בו. אלא שהיות וגם האור (ואפילו האור שאינו [[התלבשות|מתלבש]] בכלים) מטרתו ויעודו להאיר בסופו של דבר בכלים נעשה גם בו גרעון על ידי מעשי האדם ורק בדרגת פנימיות הכתר - [[עתיק]] שהוא נעתק ונבדל לגמרי מהשתלשלות אין למעשי התחתונים השפעה). | על כך מבואר בספרים{{הערה|עבודת הקודש חלק ב פרק ג.}} שבדרגה עליונה ("אדון יחיד שורש השרשים") לא נוגע עניין המצוות. מעשיו של האדם נוגעים החל מאותם הדרגות מהם יש למציאותו משמעות, אולם בדרגות שלמעלה מגדר הבריאה - אין שינוי וגרעון על ידי מעשיו, היות ואין שם משמעות ואחיזה למציאות שזולת ה' (באופן פרטי, עיקר הפעולה של מעשי האדם הוא ב[[כלים]] ד[[אצילות]] היות והכלי בניגוד ל[[אור]] שעניינו גילוי המקור ואינו מתאים עצמו לגדרי הזולת ואינו מכיר בו, הכלי כן מתייחס לזולת וכל גדרו הוא התאמת האור אליו ולכן מעשי האדם מוסיפים או גורעים בו. אלא שהיות וגם האור (ואפילו האור שאינו [[התלבשות|מתלבש]] בכלים) מטרתו ויעודו להאיר בסופו של דבר בכלים נעשה גם בו גרעון על ידי מעשי האדם ורק בדרגת פנימיות הכתר - [[עתיק]] שהוא נעתק ונבדל לגמרי מהשתלשלות אין למעשי התחתונים השפעה). | ||
אלא שלביאור זה יקשה, משמעות הפסוק הוא שעבודת האדם נוגעת ומשמעותית בדרגה הכי גבוה - ב[[עצמות ומהות]]. שבעוד שתחילת הפסוק מבואר כ[[שלישי המדבר]] אודות דרגות אחרות - שה"ועבדתם" הוא לדרגות "ה' אלקיכם" והשכר שיינתן אף הוא יימשך מדרגה זו ("וברך.."), המשך הפסוק "והסרותי..." מתאר את פעולתו של המספר עצמו? ומשמעות השינוי הוא: דרגת "שלישי" הוא | אלא שלביאור זה יקשה, משמעות הפסוק הוא שעבודת האדם נוגעת ומשמעותית בדרגה הכי גבוה - ב[[עצמות ומהות]]. שבעוד שתחילת הפסוק מבואר כ[[שלישי המדבר]] אודות דרגות אחרות - שה"ועבדתם" הוא לדרגות "ה' אלקיכם" והשכר שיינתן אף הוא יימשך מדרגה זו ("וברך.."), המשך הפסוק "והסרותי..." מתאר את פעולתו של המספר עצמו? ומשמעות השינוי הוא: דרגת "שלישי" הוא עצמות ומהות, היות וכל סדר ההשתלשלות מתחלק בכללות לשניים ([[אורות וכלים]], [[ממלא]] ו[[סובב]], [[אור אין סוף|אור]] לעצמו ואור לזולתו) - ואילו עצמות נקרא שלישי. ובפסוק זה מבואר כי למרות שעבודת האדם משפיעה רק בדרגות "ה' אלקיכם", העבודה נוגעת וחשובה גם אצל עצמות ומהות, עד שממנו מתברך העובד בכך ש"והסרתי מחלה..". וסיבת הדבר - שלמרות שפרטי העבודה ואופנה אינם "נוגעים" בעצמותו תוצאת העבודה צירוף ו[[עבודת הבירורים|בירור]] הבריות [[אתהפכא|והפיכת החושך לאור]] נוגעים לעצמותו וחשובים אצלו. | ||
===מהותה של העבודה - "ועבדתם"=== | ===מהותה של העבודה - "ועבדתם"=== | ||
שורה 28: | שורה 28: | ||
===- "לא תהיה משכלה ועקרה"=== | ===- "לא תהיה משכלה ועקרה"=== | ||
בכדי שעבודת ה' באהבה ויראה תהיה כדרוש יש לוודא שלא יהיו [[משכלה]] ו[[עקרה]], עקרה היא האשה שאין לה וולדות והוא כתוצאה מכך שאין לה רחם או שיש לה ולמרות זאת לא מתפתח וולד. בעבודת האדם, הרחם הוא ה[[התפעלות שכלית]] - אותה ההתפעלות הנוצרת ב[[מוח]] כתוצאה מה[[התבוננות]] שמהתפעלות זו מתפתחים לאחר מכן המידות ברגש ה[[לב]] בגלוי. וישנם בני אדם אשר למרות ההתבוננות הדרושה בשכלם לא מתעוררים במידות גם לא בהתפעלות שכלית וזאת להיותם מלאים ברצונות אישיים כולל רצונות של הנפש האלוקית המונעים מהדם להיות כלי שיכול לקבל את ההתבוננות ולהוליד מידות. ויש אדם שאין מניעה מצדו להתפעלות המוח אלא שאינו מוליד כי חסר לו ב[[כח הא"ס]] הדרוש ל[[הולדה]] שעניינה בעבודה היא הסיוע שמקבל האדם מתורה ומצוות וה[[הזזה העצמית]] שדרוש לאדם לפחות פעם בשנה. | בכדי שעבודת ה' באהבה ויראה תהיה כדרוש יש לוודא שלא יהיו [[משכלה]] ו[[עקרה]], עקרה היא האשה שאין לה וולדות והוא כתוצאה מכך שאין לה רחם או שיש לה ולמרות זאת לא מתפתח וולד. בעבודת האדם, הרחם הוא ה[[התפעלות שכלית]] - אותה ההתפעלות הנוצרת ב[[מוח]] כתוצאה מה[[התבוננות]] שמהתפעלות זו מתפתחים לאחר מכן המידות ברגש ה[[לב]] בגלוי. וישנם בני אדם אשר למרות ההתבוננות הדרושה בשכלם לא מתעוררים במידות גם לא בהתפעלות שכלית וזאת להיותם מלאים ברצונות אישיים כולל רצונות של הנפש האלוקית המונעים מהדם להיות כלי שיכול לקבל את ההתבוננות ולהוליד מידות. ויש אדם שאין מניעה מצדו להתפעלות המוח אלא שאינו מוליד כי חסר לו ב[[כח הא"ס]] הדרוש ל[[הולדה]] שעניינה בעבודה היא הסיוע שמקבל האדם מתורה ומצוות וה[[הזזה העצמית]] שדרוש לאדם לפחות פעם בשנה. | ||
ולאחר הולדת המידות שוב יש לוודא שלא יהיה "משכלה" - יולד וקובר. | ולאחר הולדת המידות שוב יש לוודא שלא יהיה "משכלה" - יולד וקובר. | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
לאחר שעבודתו הכללית היא בשלמות, על האדם לוודא שלא תהיה לו שביעות רצון מעבודתו, שלולי כך עלול להיות "משכלה". וזו המשמעות "משכלה בארצך" - ארץ מלשון רצון - שיש שביעות רצון המעידה שהעבודתו עדין קשורה לרצונותיו, ולכן היא משביעה אותן. | לאחר שעבודתו הכללית היא בשלמות, על האדם לוודא שלא תהיה לו שביעות רצון מעבודתו, שלולי כך עלול להיות "משכלה". וזו המשמעות "משכלה בארצך" - ארץ מלשון רצון - שיש שביעות רצון המעידה שהעבודתו עדין קשורה לרצונותיו, ולכן היא משביעה אותן. | ||
והעצה לזה היא בזכרו שימיו קצובים, ולכל רגע יש לו שליחות ותפקיד, וממילא - אין לו את האפשרות וההיתר לחשוב אודות מעלותיו והישגיו, ולכן אינו מקבל שביעות רצון.וזהו הביאור בדבריו של [[רבי יוחנן בן זכאי]] - שברגעים שלפני מותו אמר ש"איני יודע באיזה דרך מוליכים אותי", ומכאן נראה - שכל ימי חייו היה עסוק לגמרי במילוי שליחותו, ולא הרהר כלל אודות מעמדו ודרגתו; רק לפני מותו התפנה לערוך {{קס|חשבון| נפש}} אודות מעמדו ומצבו. | והעצה לזה היא בזכרו שימיו קצובים, ולכל רגע יש לו שליחות ותפקיד, וממילא - אין לו את האפשרות וההיתר לחשוב אודות מעלותיו והישגיו, ולכן אינו מקבל שביעות רצון. וזהו הביאור בדבריו של [[רבי יוחנן בן זכאי]] - שברגעים שלפני מותו אמר ש"איני יודע באיזה דרך מוליכים אותי", ומכאן נראה - שכל ימי חייו היה עסוק לגמרי במילוי שליחותו, ולא הרהר כלל אודות מעמדו ודרגתו; רק לפני מותו התפנה לערוך {{קס|חשבון| נפש}} אודות מעמדו ומצבו. | ||
===-"והסירותי מחלה", "את מספר ימיך אמלא"=== | ===-"והסירותי מחלה", "את מספר ימיך אמלא"=== | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
==תיאור המעמד== | ==תיאור המעמד== | ||
את המאמר התחיל הרבי מיד בתחילת ה[[התוועדות]] ללא הקדמות כלל מלבד ניגון ההכנה למאמר, אמירת המאמר נמשכה זמן רב מעבר לרגיל למשך 55 דקות | את המאמר התחיל הרבי מיד בתחילת ה[[התוועדות]] ללא הקדמות כלל מלבד ניגון ההכנה למאמר, אמירת המאמר נמשכה זמן רב מעבר לרגיל למשך 55 דקות{{הערה|שם=רי"כ|1=[http://yomanim.com/index.php?title=שבט_תשי%22ב_-_ר'_יואל_כהן ממכתביו של] ר' [[יואל כהן]].}}. | ||
לקראת סיום המאמר בעת שתיאר הרבי את האדם העובד את ה' ללא שביעות רצון ביאר הרבי כי בעת שחושב האדם על מעמדו ומצבו מצד שביעות רצונו הוא מורד "במלך מלכי המלכים הקב"ה" שנתן לו תפקיד ושליחות לרגע זה והוא אינו ממלאו, ותמורת זאת חושב אודות עצמו. את הדברים אמר הרבי מתוך התרגשות עצומה ובכיות ובעת שהזכיר את "מלך מלכי המלכים" עצר את שטף דיבורו והניח את ראשו על השולחן מתוך בכי לכמה רגעים ורק לאחר מכן המשיך "הקב"ה" | לקראת סיום המאמר בעת שתיאר הרבי את האדם העובד את ה' ללא שביעות רצון ביאר הרבי כי בעת שחושב האדם על מעמדו ומצבו מצד שביעות רצונו הוא מורד "במלך מלכי המלכים הקב"ה" שנתן לו תפקיד ושליחות לרגע זה והוא אינו ממלאו, ותמורת זאת חושב אודות עצמו. את הדברים אמר הרבי מתוך התרגשות עצומה ובכיות ובעת שהזכיר את "מלך מלכי המלכים" עצר את שטף דיבורו והניח את ראשו על השולחן מתוך בכי לכמה רגעים ורק לאחר מכן המשיך "הקב"ה"..{{הערה|שם=רי"כ}}. לאחר מכן הרחיב הרבי ותיאר את מחשבתו של האדם בעת שעולים לו מחשבות אודות מעלותיו ומתוך התרגשות אמר: {{ציטוטון|ווען מען פרעגט אים וואס איז בא דיר מיטן בארצך, שרייט ער אויס במר נפשו: וואס מיר רצון, וואס מיר תענוג, וואס מיר אהבה, וואס מיר יראה?! {{כתב קטן|[כאשר שואלים אצלו מה מעמדך, זועק הוא: מה לי רצון מה לי תענוג מה לי אהבה מה לי יראה?!]}} כיצד יכול לחשוב על ענינים של מדריגות, בה בשעה שצריך לעמוד על המשמר שלא יעבור אפילו רגע אחד במצב של מרידה במלכות ח"ו, מצד החסרון במילוי השליחות ברגע זה!}} | ||
החסיד ר' [[משה גוראריה]] שהה באותה התקופה ב[[בית חיינו]], במכתב ששלח לידידו באותה התקופה תיאר את המעמד בהתפעלות גדולה: | החסיד ר' [[משה גוראריה]] שהה באותה התקופה ב[[בית חיינו]], במכתב ששלח לידידו באותה התקופה תיאר את המעמד בהתפעלות גדולה: | ||
{{ציטוט | {{ציטוט | ||
|תוכן=ב[[שבת קודש]] הייתה התוועדות, היה מאמר על הפסוק לא תהיה משכלה ועקרה וכו' את מספר ימיך אמלא, והרבה דברי תורה. הבכיות העצמות של כ"ק ממש קורעים הלב, אף לב האבן. השתדל להתאפק בכל כוחו ולא יכול, והדמעות ניגרו על השולחן. וכל דבר יצא מתוך פנימיות עומק הנשמה. | |תוכן=ב[[שבת קודש]] הייתה התוועדות, היה מאמר על הפסוק לא תהיה משכלה ועקרה וכו' את מספר ימיך אמלא, והרבה דברי תורה. הבכיות העצמות של כ"ק ממש קורעים הלב, אף לב האבן. השתדל להתאפק בכל כוחו ולא יכול, והדמעות ניגרו על השולחן. וכל דבר יצא מתוך פנימיות עומק הנשמה. | ||
שורה 52: | שורה 52: | ||
האמת אגיד לכם, שאיני יודע לכתוב מה שמעתי כי כל כך היו הבכיות העצמות שלו מתוך תוכיות לב ונשמה, וכל כך היינו בהתפעלות און צו רירט {{כתב קטן|[זעזוע]}} עד שאיני יודע בדיוק המילים, אבל הכוונה ברורה לי שכל רגע ושעה ויום יקר... | האמת אגיד לכם, שאיני יודע לכתוב מה שמעתי כי כל כך היו הבכיות העצמות שלו מתוך תוכיות לב ונשמה, וכל כך היינו בהתפעלות און צו רירט {{כתב קטן|[זעזוע]}} עד שאיני יודע בדיוק המילים, אבל הכוונה ברורה לי שכל רגע ושעה ויום יקר... | ||
והעיקר הוא מה שלא נמסר בדיבור. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות את הצער והמרירות ושלא לבכות כל כך, אבל גדל מאוד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר, כמה רגעים לא יכול היה להירגע וניגב הדמעות... | והעיקר הוא מה שלא נמסר בדיבור. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות את הצער והמרירות ושלא לבכות כל כך, אבל גדל מאוד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר, כמה רגעים לא יכול היה להירגע וניגב הדמעות... | ||
|מקור=אוצר החסידים - ארץ הקודש עמוד 123, [[עיתון כפר חב"ד]] גליון 235 עמוד 16. | |מקור=אוצר החסידים - ארץ הקודש עמוד 123, [[עיתון כפר חב"ד]] גליון 235 עמוד 16. | ||
}} | }} | ||
שורה 61: | שורה 61: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=348 מאמר לא תהיה משכלה]'''- פרשת משפטים תשי"ב תורת מנחם חלק ד עמוד 323. באתר היברו בוקס, ([http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/ | * הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=348 מאמר לא תהיה משכלה]'''- פרשת משפטים תשי"ב תורת מנחם חלק ד עמוד 323. באתר היברו בוקס, ([http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/ספר-המאמרים-תשיב-דה-לא-תהיה-משכלה.pdf קובץ המאמר] באתר אוצר החסידות {{PDF}}) | ||
*הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=&pgnum=286&hilite= לקוט שבת פרשת משפטים תשל"ט]''' - סעיף ה', בספר ליקוטי שיחות חלק טז (עמוד 271 ואילך) ברוקלין, תשס"ו, מאתר היברובוקס. | *הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=&pgnum=286&hilite= לקוט שבת פרשת משפטים תשל"ט]''' - סעיף ה', בספר ליקוטי שיחות חלק טז (עמוד 271 ואילך) ברוקלין, תשס"ו, מאתר היברובוקס. | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/66820_he_1.pdf המאמר וההתוועדות] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)|ועד חיילי בית דוד]]. | *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/66820_he_1.pdf המאמר וההתוועדות] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)|ועד חיילי בית דוד]]. | ||
*הרב [[יקותיאל פלדמן]], שיעורים במאמר לא תהיה משכלה תשי"ב '''[http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/ | *הרב [[יקותיאל פלדמן]], שיעורים במאמר לא תהיה משכלה תשי"ב '''[http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/ספר-המאמרים-תשיב-דה-לא-תהיה-משכלה-הרב-יקותיאל-פעלדמאן-1.mp3 1], [http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/ספר-המאמרים-תשיב-דה-לא-תהיה-משכלה-הרב-יקותיאל-פעלדמאן-2.mp3 2], [http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/ספר-המאמרים-תשיב-דה-לא-תהיה-משכלה-הרב-יקותיאל-פעלדמאן-3.mp3 3],''' באתר [[אוצר החסידות]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]] |