משתמש:ליקוטי דיבורים/תהלים ס"ז: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{חלונית |כותרת=פסוקי המזמור:תהלים ס"ז{{ש}}לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת |רוחב=30% |תוכן= <poem> א לַמ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
|מקור=
|מקור=
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}
'''לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת''' הוא [[מזמור תהילים|מזמור]] מ[[תהילים|ספר תהילים]] {{תנ"ך|תהלים|סז|ללא=ספר}} (פרק ס"ו ב[[תרגום השבעים]] וב[[וולגטה]]). ייחודו הוא בשילוב שבו בין אוניברסליות לבין פרטיקולריות [[יהודים|ישראלית]]. [[פיבל מלצר]] הגדירו כ"ספק תפילה ספק תהילה, ספק לשעבר ספק לעתיד, והוא גם תפילה וגם תהילה, גם עבר וגם עתיד"{{הערה|מלצר, פני ספר תהלים, עמ' קסז.}}.
'''לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת''' הוא פרק ס"ז  [[בתהלים]]", תפילת הודיה שנאמרה בעת הקרבת [[קורבן|קורבנות]] כתודה על פדות מצרה.
 
החוקרים התקשו לגבי ה[[מושב בחיים]] של המזמור, שכן ברובו אין לו תוכן קונקרטי מלבד תפילה ותהילה. עם זאת, על פי שלוש המילים "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ" שיערו חלק מהחוקרים, כדוגמת [[יחזקאל קויפמן]]{{הערה|ראו למשל: פני ספר תהילים, עמ' קסו.}} שהמזמור הוא שיר היבול וקשור כנראה ל[[סוכות]], הוא חג האסיף.
על פי [[עמוס חכם]] ב"[[דעת מקרא]]", תפילת הודיה שנאמרה בעת הקרבת [[קורבן|קורבנות]] כתודה על פדות מצרה.


==המזמור בתפילה ובקבלה==
==המזמור בתפילה ובקבלה==