1,711
עריכות
דאגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דאגה''' הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה למידת ה[[עצב]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|תניא פרק כ"ו]].}}. | '''דאגה''' הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה למידת ה[[עצב]]{{הערה|שם=כ"ו|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|תניא פרק כ"ו]].}}. | ||
== שלילתו == | |||
בחסידות מובא שדאגה היא מדה שלילית, שאינו מרשה לזריזות ב[[עבודת ה']] שצריכה לב שמח ופתוח, שצריכים להרחיק אותו{{הערה|שם=כ"ו}}. מהעצות לשחרר מדאגה: דאגה מעניני העולם - להבין שהכל בא מלמעלה{{הערה|שם=כ"ו}}, ולתקוע מחשבתו (דהיינו שזה לא ישאר ידיעה בדרך מקיף) כי ה' מנהיג אותנו ב[[השגחה פרטית]] וזה ברור שהוא ינהג באופן היותר טוב, והדבר שאנו דואגים עליו לא מוטלת על שכמינו{{[[אגרות-קודש]] ח"ד אגרת תתקכט.}}. בנוסף לזה אין לחשוב על ענין שצריך לעשותו שאין בידך לעשותו עכשיו, אלא שבבוא הזמן שיבוא לפועל אז עושים הכול{{[[אגרות-קודש]] חלק י"ט אגרת ז'מד.}}. לימוד פרק כ"ג ב[[תהילים כ"ג|פרק כ"ג בתהילים]] עם מפרשים ומזמן לזמן יחזור על זה{{[[אגרות-קודש]] חלק כ"ג אגרת ח'תשנז. בחי"ז אגרת ו'תפו מוזכר שכדאי ללמדו בעל פה}}. [[טראכט גוט וועט זיין גוט]]{{[[מענות קודש]] תש"נ מענה ו.}}. בני שחש מבריאותו כתב הרבי שאין להעמיק ברפואתו (שזה תפקידו של הרופא) אלא רק ימלא הוראותיו (היסח הדעת){{[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תתקג.}}. | |||
== דאגה גשמית == | == דאגה גשמית == | ||
על דאגות [[גשמיות]] אמרו [[חז"ל]], "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף מב}}: | על דאגות [[גשמיות]] אמרו [[חז"ל]], "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף מב}}: | ||