1,712
עריכות
באר מים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קידוד קישורים
מ (←בתורת הנגלה: קישורים פנימיים) |
(קידוד קישורים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:באר מים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|באר מים]]'''באר מים''' הוא מושג יסודי ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]] כאחד. | [[קובץ:באר מים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|באר מים]]'''באר מים''' הוא מושג יסודי ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]] כאחד. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים צורך חשוב מאין כמוהו להישרדותו של האדם ולהתפתחות הציוויליזציה, ולכן בארות המים היו מהמבנים הראשונים שהוקמו. ב[[תנ"ך]] ישנו תיעוד של בארות עוד מתקופת [[אברהם אבינו]], וה[[תורה]] אף מסקרת בהרחבה מריבה בין רועי [[יצחק]] לרועי [[אבימלך (מלך פלישתים)|אבימלך]], אודות בארות שמצא [[יצחק אבינו]]. בהלכה ניתן לעולי רגל היתר מיוחד הקרוי פסי ביראות לשאיבת מים ב[[שבת]] להשקיית בהמותיהם בלבד, אף שבדבר יש איסור דרבנן של [[הוצאה מרשות לרשות]]. | מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים צורך חשוב מאין כמוהו להישרדותו של האדם ולהתפתחות הציוויליזציה, ולכן בארות המים היו מהמבנים הראשונים שהוקמו. ב[[תנ"ך]] ישנו תיעוד של בארות עוד מתקופת [[אברהם אבינו]], וה[[תורה]] אף מסקרת בהרחבה מריבה בין רועי [[יצחק]] לרועי [[אבימלך (מלך פלישתים)|אבימלך]], אודות בארות שמצא [[יצחק אבינו]]. בהלכה ניתן לעולי רגל היתר מיוחד הקרוי פסי ביראות לשאיבת מים ב[[שבת]] להשקיית בהמותיהם בלבד, אף שבדבר יש איסור דרבנן של [[הוצאה מרשות לרשות]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
למעשה, מסביר אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=[[אור התורה]] [[חומש במדבר]] כרך ג, [[פרשת חקת]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb3/1/30/879&search= | למעשה, מסביר אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=[[אור התורה]] [[חומש במדבר]] כרך ג, [[פרשת חקת]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb3/1/30/879&search=מעין+בידי+שמים מאמר מהו נהר ומעיין ובאר] תתעט}}, קיים חילוק גדול בין מעיין לבאר מים. בעוד שמעיין משקה את סביבותיו ואת השותים ממנו מאליו, שכן מימיו זורמים בשטף ובהתמדה, הרי שבאר אינו משקה אלא רק לאחר מעשה מצד האדם, ששואב ממנו. דבר זה מסמל את החילוק בין [[אתערותא דלעילא]] ל[[אתערותא דלתתא]], מעיין מרמז אתערותא דלעילא, התעוררות הבאה מלמעלה לאדם ללא שיעשה מעשה מיוחד מצידו, ואילו באר מרמז על אתערותא דלתתא, התעוררות שבאה מצד האדם, ורק אז מקבל את ההשפעה מלמעלה. | ||
מהותו של מעיין הוא, {{ציטוטון|מעין בידי שמים ואין בו תפיסת אדם}}, מעיין מים שנוצר על ידי שמים, ולא נוצר על ידי אדם כלל. מקור המים הוא טבעי ונוצר בידי שמים, ואף המים באו למקום המעיין ממקורו ללא סיוע אדם, בשונה ממקווה, שמקומו נוצר על ידי אדם. אף מעיין שמעורבים בו מעשי ידי אדם ואפילו באופן חלקי, כמו למשל מעיין שהרחיבו את מקומו על ידי חפירת בריכות, אסור לטבול בו (במקומות המורחבים) לפי שיטת כמה מהראשונים{{הערה|הוא פסול לפי שיטת הר"ש מקוואות פרק א' משנה ז'}}, וגם לפי ראשונים אחרים שסבורים שמקווה כזה כשר, קיימת עדיפות למקומות שנוצרו על ידי שמים באופן טבעי, שגם אם באו בו רוב מי גשמים לא נתבטל ממנו מי מעיין, בשונה מהמקומות שבו המעיין הורחב מעבר למקומו הטבעי, שאם רובו מי גשמים, הוא פסול{{הערה|שיטת הר"ן במסכת נדרים ל"ד ע"ב}}. אך, למרות זאת, מסביר הצמח צדק, נחשב גם באר כמעיין שנוצר בידי שמים, ולמרות שהוא נחפר בידי אדם. שכן, פעולת האדם ביצירת הבאר היא רק '''לסלק''' את שכבת האדמה המסתירה ומכסה את המים, אך המים עצמם, ואף מקומם, טבעים הם - "מים חיים", ואין יד אדם מעורבת בהם. | מהותו של מעיין הוא, {{ציטוטון|מעין בידי שמים ואין בו תפיסת אדם}}, מעיין מים שנוצר על ידי שמים, ולא נוצר על ידי אדם כלל. מקור המים הוא טבעי ונוצר בידי שמים, ואף המים באו למקום המעיין ממקורו ללא סיוע אדם, בשונה ממקווה, שמקומו נוצר על ידי אדם. אף מעיין שמעורבים בו מעשי ידי אדם ואפילו באופן חלקי, כמו למשל מעיין שהרחיבו את מקומו על ידי חפירת בריכות, אסור לטבול בו (במקומות המורחבים) לפי שיטת כמה מהראשונים{{הערה|הוא פסול לפי שיטת הר"ש מקוואות פרק א' משנה ז'}}, וגם לפי ראשונים אחרים שסבורים שמקווה כזה כשר, קיימת עדיפות למקומות שנוצרו על ידי שמים באופן טבעי, שגם אם באו בו רוב מי גשמים לא נתבטל ממנו מי מעיין, בשונה מהמקומות שבו המעיין הורחב מעבר למקומו הטבעי, שאם רובו מי גשמים, הוא פסול{{הערה|שיטת הר"ן במסכת נדרים ל"ד ע"ב}}. אך, למרות זאת, מסביר הצמח צדק, נחשב גם באר כמעיין שנוצר בידי שמים, ולמרות שהוא נחפר בידי אדם. שכן, פעולת האדם ביצירת הבאר היא רק '''לסלק''' את שכבת האדמה המסתירה ומכסה את המים, אך המים עצמם, ואף מקומם, טבעים הם - "מים חיים", ואין יד אדם מעורבת בהם. | ||