דוד מקולמיא: הבדלים בין גרסאות בדף

אודות התקרבותו לבעל שם טוב מסופר, כי נסע אחר מעות חנוכה, ותעה בדרך ובא לבית הבעל שם טוב לעת ערב, באותה עת הבעש"ט היה במקום התבדדותו. הוא שאל אותה על בעלה היכן הוא, והשיבה כי צריך לילך למוכסן לעזור לו להשקות בהמותיו. אמר רבי דוד: האם ישנו אוכל כל שהוא? השיבה הרבנית: בעלי שחט עוף אחד. וראו הסכין, ואם ייטב בעיניכם אבשל התרנגולת. וראה הסכין והוטב בעיניו. הלכה הצדקת והודיעה לבעלה ובא לביתו. ועשה עצמו גם כן כמו שבא מן המוכסן, ושימש לפניו כדרך קטן לפני גדול, והציע לו בעצמו את המיטה, והעמיד לו [[מים]] וכלי ששופכים, והוא ואשתו ישנו כדרך בן כפר.  

בחצות הלילה עמד הבעל שם טוב,{{הערה|הוא היה יושן רק שתי שעות. (שבחי הבעש"ט שם).}} וישב בתחתית התנור בחשאי, ועסק במה שהיה עוסק בחשאי. ונתעורר רבי דוד מגיד מישרים הנזכר, ראה אור גדול תחת התנור, וסבר שהודלקו ונבערו ה'שפענער' [הקורות] שעל התנור, והתחיל לעורר את אשתו ואמר: חנה, חנה, אש בוער על התנור! השיבה לו אשתו: אני אישה, בטרם אלביש את עצמי ואתכסה בצעיף יבער יותר ותתחזק האש, רחמנא ליצלן, ימחל הרב על כבודו כי [[מים]] יש אצלו ויכבה.