4,016
עריכות
קריעת ים סוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
מאין תקציר עריכה |
מ (הגהה) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===אופן ההתחברות=== | ===אופן ההתחברות=== | ||
באופן התחברות האורות של [[אצילות]], עם [[בי"ע|עולמות בי"ע]], ישנם | באופן התחברות האורות של [[אצילות]], עם [[בי"ע|עולמות בי"ע]], ישנם שתי שיטות: | ||
לשיטת הזהר{{הערה|ראה זהר חלק א' רח, א. חלק ב' מח, ב.}} ה[[נשמות]] שבבי"ע התעלו למדריגת נשמות שבאצילות{{הערה|שאינם מרגישים את עצמם כנברא.}}. יסוד השיטה היא בדברי הפסוק "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"{{הערה|שמות יד, כט.}}. | לשיטת הזהר{{הערה|ראה זהר חלק א' רח, א. חלק ב' מח, ב.}} ה[[נשמות]] שבבי"ע התעלו למדריגת נשמות שבאצילות{{הערה|שאינם מרגישים את עצמם כנברא.}}. יסוד השיטה היא בדברי הפסוק "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"{{הערה|שמות יד, כט.}}. | ||
לשיטת [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער חג המצות פ"ח. שער הכוונות ענין ספירת העומר דרוש יב.}} התחברות האצילות עם עולמות בי"ע הייתה להיפך - נשמות שבאצילות נולדו והתגלו בעולמות בי"ע. שיטה זאת מסתדרת עם לשון הפסוק "הפך ים ליבשה"{{הערה|כל זה מתוך סידור עם דא"ח רפט, ד (ובהוצאות החדשות – 848).}}. | לשיטת [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער חג המצות פ"ח. שער הכוונות ענין ספירת העומר דרוש יב.}} התחברות האצילות עם עולמות בי"ע הייתה להיפך - נשמות שבאצילות נולדו והתגלו בעולמות בי"ע. שיטה זאת מסתדרת עם לשון הפסוק "הפך ים ליבשה"{{הערה|כל זה מתוך סידור עם דא"ח רפט, ד (ובהוצאות החדשות – 848).}}. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
כשם שבדרך ל[[מתן תורה|קבלת התורה]] הוצרך להיות בקיעת הצמצומים, כך גם [[לעתיד לבוא]], כדי לקבל את הגילויים החדשים, כולל הדרגא החדשה ב[[תורה]] – [[תורה חדשה]], יהיה קודם בקיעת נהר פרת. כמה שינויים קיימים בין תיאור קריעת ים סוף לבין בקיעת הנהר לעתיד לבוא. | כשם שבדרך ל[[מתן תורה|קבלת התורה]] הוצרך להיות בקיעת הצמצומים, כך גם [[לעתיד לבוא]], כדי לקבל את הגילויים החדשים, כולל הדרגא החדשה ב[[תורה]] – [[תורה חדשה]], יהיה קודם בקיעת נהר פרת. כמה שינויים קיימים בין תיאור קריעת ים סוף לבין בקיעת הנהר לעתיד לבוא. | ||
עיקר ההבדל הוא שלעתיד לבוא ימשך לנו דרגא נעלית יותר מכפי שהיה במתן תורה, שאז התגלתה רק [[תורת הנגלה]] שנמשכה מעולם האצילות לעולמות בי"ע. ולעתיד לבוא תיתגלה התורה בצורה של גילוי [[עצמות|העצם]], ובשביל זה יצטרך להבקע גם הצמצום שבין עולם האצילות למה שלמעלה מאצילות{{הערה|ראה מאמר ד"ה והחרים תשי"ג, ד"ה הנה ישכיל תשי"ז – ספר המאמרים מועדים פסח חלק ב' עמוד יח, נב.}} הפסק זה הוא צמצום באופן של [[מחשבה]] (מה שאין כן ים הוא צמצום באופן של [[דבור]]), ומשל למחשבה הוא הנהר הזורם תמיד כמו המחשבה{{הערה|ראה מאמר ד"ה זה היום תחלת מעשיך תרס"ו – סה"מ תרס"ו עמוד י'.}}. | עיקר ההבדל הוא שלעתיד לבוא ימשך לנו דרגא נעלית יותר מכפי שהיה במתן תורה, שאז התגלתה רק [[תורת הנגלה]] שנמשכה מעולם האצילות לעולמות בי"ע. ולעתיד לבוא תיתגלה התורה בצורה של גילוי [[עצמות|העצם]], ובשביל זה יצטרך להבקע גם הצמצום שבין עולם האצילות למה שלמעלה מאצילות{{הערה|ראה מאמר ד"ה והחרים תשי"ג, ד"ה הנה ישכיל תשי"ז – ספר המאמרים מועדים פסח חלק ב' עמוד יח, נב.}} הפסק זה הוא צמצום באופן של [[מחשבה]] (מה שאין כן ים הוא צמצום באופן של [[דבור]]), ומשל למחשבה הוא הנהר הזורם תמיד כמו המחשבה{{הערה|ראה מאמר ד"ה זה היום תחלת מעשיך תרס"ו – סה"מ תרס"ו עמוד י'.}}. | ||
==ארבעת הכתות== | ==ארבעת הכתות== | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
==הסיעם בעל כרחם== | ==הסיעם בעל כרחם== | ||
בפסוק המתאר את אשר אירע לאחרי קריעת ים סוף כתוב "ויסע משה את ישראל מים סוף"{{הערה|שמות טו, כב.}} ומובא על כך ב[[מדרש]]{{הערה|תנחומא בשלח טז. ילקוט שמעוני. מדרש קח טוב על הפסוק. מובא ב[[רש"י]].}} שמשה היה צריך ל"הסיען בעל כרחן". | בפסוק המתאר את אשר אירע לאחרי קריעת ים סוף כתוב "ויסע משה את ישראל מים סוף"{{הערה|שמות טו, כב.}} ומובא על כך ב[[מדרש]]{{הערה|תנחומא בשלח טז. ילקוט שמעוני. מדרש קח טוב על הפסוק. מובא ב[[רש"י]].}} שמשה היה צריך ל"הסיען בעל כרחן". | ||
הסיבה שנסיעתם מים סוף הייתה נחשבת בעל כרחם, הוא משום שלפי הבנתם של בני ישראל הם היו מחוייבים להשאר כדי להשלים את הציווי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שמות ג, כב.}}, ובפרט שמצוה זו הייתה בגדר ההלכתי של מצוה עוברת, הדוחה אפילו מצות [[לימוד תורה]] (ואצלם – מתן התורה בעצמה). | הסיבה שנסיעתם מים סוף הייתה נחשבת בעל כרחם, הוא משום שלפי הבנתם של בני ישראל הם היו מחוייבים להשאר כדי להשלים את הציווי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שמות ג, כב.}}, ובפרט שמצוה זו הייתה בגדר ההלכתי של מצוה עוברת, הדוחה אפילו מצות [[לימוד תורה]] (ואצלם – מתן התורה בעצמה). | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
==שלימות של יציאת מצרים ומעין לעתיד לבוא== | ==שלימות של יציאת מצרים ומעין לעתיד לבוא== | ||
בריחת בני ישראל מידי המצריים לא באה לשלימותה עד קריעת ים סוף כשראו כל ישראל שמצרים "מת על שפת הים" ולכן כתוב בתוספתא{{הערה|ברכות ריש פרק ב'.}} ש"צריך להזכיר יציאת מצרים . . וקריעת ים סוף", ומוסבר{{הערה|בחסדי דוד שם.}} הסיבה לכך משום ש"השלמת הגאולה הייתה בקריעת ים סוף". | בריחת בני ישראל מידי המצריים לא באה לשלימותה עד קריעת ים סוף כשראו כל ישראל שמצרים "מת על שפת הים" ולכן כתוב בתוספתא{{הערה|ברכות ריש פרק ב'.}} ש"צריך להזכיר יציאת מצרים . . וקריעת ים סוף", ומוסבר{{הערה|בחסדי דוד שם.}} הסיבה לכך משום ש"השלמת הגאולה הייתה בקריעת ים סוף". | ||
יחד עם זאת היה במיתת המצריים מעין מה שיהיה ב[[גאולה]], כשאת רוח הטומאה ה' יעביר מן הארץ{{הערה|זכריה יג, ב.}}. מטעם זה מוזכרים בשירת הים נבואות הקשורות עם זמן הגאולה ו[[תחיית המתים]]. | יחד עם זאת היה במיתת המצריים מעין מה שיהיה ב[[גאולה]], כשאת רוח הטומאה ה' יעביר מן הארץ{{הערה|זכריה יג, ב.}}. מטעם זה מוזכרים בשירת הים נבואות הקשורות עם זמן הגאולה ו[[תחיית המתים]]. | ||
עד כדי כך אמרו [[חז"ל]]{{הערה|זהר חלק ג' רכא, א. וראה עירובין נד, א. מדרש שמות רבה ריש פרשה לב'.}} שהיו בני ישראל באותו דור ראויים שתהיה גאולתם גאולה נצחית, ורק בגלל שהרגיזו את ה' במדבר לא זכו לכך. | עד כדי כך אמרו [[חז"ל]]{{הערה|זהר חלק ג' רכא, א. וראה עירובין נד, א. מדרש שמות רבה ריש פרשה לב'.}} שהיו בני ישראל באותו דור ראויים שתהיה גאולתם גאולה נצחית, ורק בגלל שהרגיזו את ה' במדבר לא זכו לכך. | ||