1,712
עריכות
משתמש:שלום עליכם/רשות הרבים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הגדרה הלכתית
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לעומת זאת שיטת ה[[תוספות]] היא שהגדרת רשות הרבים אינה תלויה כלל בכמות האנשים המתהלכים בו באופן קבוע, אלא אך ורק בנתונים הפיזיים (היותו שטח ציבורי שיש בו מרכזי קניות הגורמים לבני אדם להתהלך בו, והיותו מקום פרוץ ללא מחיצות). כשיטה זאת פסקו רבים מפוסקי ההלכה, ורבים הם (בעיקר מהציבור הליטאי) החוששים לשיטה זאת, ואינה מטלטלים בשום מקום ציבורי, אף אם יש שם עירוב, מחשש שמא הוא נחשב לרשות הרבים שלא ניתן לעשות בו עירוב. | לעומת זאת שיטת ה[[תוספות]] היא שהגדרת רשות הרבים אינה תלויה כלל בכמות האנשים המתהלכים בו באופן קבוע, אלא אך ורק בנתונים הפיזיים (היותו שטח ציבורי שיש בו מרכזי קניות הגורמים לבני אדם להתהלך בו, והיותו מקום פרוץ ללא מחיצות). כשיטה זאת פסקו רבים מפוסקי ההלכה, ורבים הם (בעיקר מהציבור הליטאי) החוששים לשיטה זאת, ואינה מטלטלים בשום מקום ציבורי, אף אם יש שם עירוב, מחשש שמא הוא נחשב לרשות הרבים שלא ניתן לעשות בו עירוב. | ||
המחלוקת המפורסמת ביותר היא אודות העיר [[ניו יורק]], שנתונה במחלוקת עזה בין הפוסקים הליטאיים, כגון רבי [[משה פיינשטיין]] שבספריו מאריך להוכיח כי היא נחשבת כרשות הרבים לפי דעתו גם לפי שיטת רש"י | המחלוקת המפורסמת ביותר היא אודות העיר [[ניו יורק]], שנתונה במחלוקת עזה בין הפוסקים הליטאיים, כגון רבי [[משה פיינשטיין]] שבספריו מאריך להוכיח כי היא נחשבת כרשות הרבים לפי דעתו גם לפי שיטת רש"י. שהוא סובר, שגם אם השישים ריבוא אנשים מצויים בכל העיר יחד, ולא בכל רחוב ורחוב בנפרד, נחשבת העיר לרשות הרבים. לעומת זאת רבים מהפוסקים החסידיים סבורים כי העיר נחשבת לרשות היחיד ומותר לטלטל בה על ידי עירוב. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||