1,688
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הכרה והרגשה''' הן פעולת ה[[דעת]], המחברת את | '''הכרה והרגשה''' הן פעולת ה[[דעת]], המחברת את ה[[חכמה]] עם ה[[בינה]]{{הערה|אגרות קודש הריי"ץ, רט"ו.}}, והיא ה[[התבוננות]] שקודם התפילה, הבאה אחרי ההתבוננות הלימודית ולפני ההתבוננות שבתפילה עצמה{{הערה|ראה בהיום יום כ' תמוז, לגבי שלושת שלבי סולם ההרגשה.}}. | ||
=כללות עניינם= | =כללות עניינם= | ||
שורה 5: | שורה 5: | ||
:מעלת '''החכמה''' היא ראיית מהות הדבר, וחסרונה שאינו יכול להסבירו. הדבר דומה לאדם שראה דבר בעיניו: לעצמו הוא ברור ופשוט, אך לחבירו איננו מצליח לתארו. | :מעלת '''החכמה''' היא ראיית מהות הדבר, וחסרונה שאינו יכול להסבירו. הדבר דומה לאדם שראה דבר בעיניו: לעצמו הוא ברור ופשוט, אך לחבירו איננו מצליח לתארו. | ||
:תכונת '''הבינה''' 'לתפוס' את הרעיון | :תכונת '''הבינה''' היא 'לתפוס' את הרעיון והוא על ידי שמגבילה ומסבירה מכל צדדיו – ולכן ככל שההשגה גדולה וטובה ובהירה יותר הרי זה דוקא משום שהיא מגבילה יותר את השכל, וממילא מרוחקת ממנו ו'מגושמת' יותר. | ||
:עניין '''הדעת''' הוא התקשרות ודביקות. כשהאדם מקשר עצמו בכח, ונועץ את מחשבתו בעניין מסויים בחוזק ובהתמדה מתחברות החכמה והבינה זו בזו: ראיית הנקודה של החכמה נתפסת בהשגת הבינה, והשגת הבינה תופסת בהברקת החכמה, ואז נולדת מהות חדשה: '''הכרה''', והיא מביאה ל'''הרגשה'''. | :עניין '''הדעת''' הוא התקשרות ודביקות. כשהאדם מקשר עצמו בכח, ונועץ את מחשבתו בעניין מסויים בחוזק ובהתמדה מתחברות החכמה והבינה זו בזו: ראיית הנקודה של החכמה נתפסת בהשגת הבינה, והשגת הבינה תופסת בהברקת החכמה, ואז נולדת מהות חדשה: '''הכרה''', והיא מביאה ל'''הרגשה'''. | ||
עריכות