37,397
עריכות
ליל הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קערת ליל הסדר
מ (←קישורים חיצוניים: ניסוח) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
מקפידים גם שתהא "קערה", לכל מי שהוא מעל גיל בר מצווה, כמו כן יפה להשים קערה גם עבור הקטנים משום חינוך. אצל [[הרבי]] גם במשך כל זמן הסדר נמצאה כוסו לימין הקערה. | מקפידים גם שתהא "קערה", לכל מי שהוא מעל גיל בר מצווה, כמו כן יפה להשים קערה גם עבור הקטנים משום חינוך. אצל [[הרבי]] גם במשך כל זמן הסדר נמצאה כוסו לימין הקערה. | ||
בבית הרב היו מסדרים המצות על מפה ולא על קערה | בבית הרב היו מסדרים המצות על מפה ולא על קערה{{הערה|אולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן{{הבהרה|למה?}}.}}, מלבד הרבי שסידר את המצות על טס של כסף. | ||
=== | |||
*'''[[מצה|מצות]]:''' בשביל "מצוות אכילת מצה" ב[[ליל הסדר]], יש להכין לכל אחד מהמסובים (מעל גיל [[בר מצווה]]) שלוש מצות | ===פרטי הקערה=== | ||
*'''זרוע:''' לזכר [[קרבן הפסח]] שהיה נאכל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, נוהגים לצלות את הזרוע קודם החג, ואם לא צלה לא יצלה בחג עצמו, ויניח במקום זה בשר מבושל{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סכ"א.}}{{הערה|כף-החיים שם ס"ק סג.}},נוהגים לקחת לזרוע מצוואר העוף, וכמו כן לא אוכלים את הזרוע בליל הסדר ואף בימים שלאחר מכן, כדי שלא יהיה לזה דימיון ל[[קרבן הפסח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] היו מסירים את רוב הבשר מהזרוע{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 93.}}. | *'''[[מצה|מצות]]:''' בשביל "מצוות אכילת מצה" ב[[ליל הסדר]], יש להכין לכל אחד מהמסובים (מעל גיל [[בר מצווה]]) שלוש מצות{{הערה|שלש המצות הן כנגד שלושת הסוגים בעם ישראל: כהן, לוי וישראל. נוהגים להניח לפי הסדר: הראשון ישראל, ועליו הלוי ועליו הכהן, ראשי תיבות: יל"ך לרמוז, שהוא מהלך בעבודתו ([[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]).}}. ומצות נוספות לשאר המשתתפים. המצות צריכים להיות מקופלות מעט, ויש להפריד בין מצה למצה על ידי מפה{{הערה|ספר-המנהגים.}}. | ||
*'''זרוע:''' לזכר [[קרבן הפסח]] שהיה נאכל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, נוהגים לצלות את הזרוע קודם החג, ואם לא צלה לא יצלה בחג עצמו, ויניח במקום זה בשר מבושל{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סכ"א.}}{{הערה|כף-החיים שם ס"ק סג.}}, נוהגים לקחת לזרוע מצוואר העוף, וכמו כן לא אוכלים את הזרוע בליל הסדר ואף בימים שלאחר מכן, כדי שלא יהיה לזה דימיון ל[[קרבן הפסח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] היו מסירים את רוב הבשר מהזרוע{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 93.}}. | |||
*'''[[ביצה]]:''' לזכר קרבן ביצה, ויש לקחת ביצה מבושלת וקשה, ומותר לבבשל אותה בליל החג, [[הרבי]] היה שומר שקליפת הביצה לא תשבר. | *'''[[ביצה]]:''' לזכר קרבן ביצה, ויש לקחת ביצה מבושלת וקשה, ומותר לבבשל אותה בליל החג, [[הרבי]] היה שומר שקליפת הביצה לא תשבר. | ||
*'''[[מרור]]:''' לזכר המרור שהיה ב[[קרבן הפסח]], ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו{{מונחון|תמכא|חריין}}{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.}} | *'''[[מרור]]:''' לזכר המרור שהיה ב[[קרבן הפסח]], ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו{{מונחון|תמכא|חריין}}{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.}}. [[הרבי]] לא היה אוכל את "הקלחים" של החסה. | ||
*'''חרוסת:''' | *'''חרוסת:''' ערבוב של תפוחים, אגסים, אגוזים ו[[יין]] אדום (זכר למכת דם) ונאכל כזכר לטיט. [[הרבי]] היה שופך את היין האדום רק לפני אכילת ה[[מרור]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 181. ספר המנהגים}}. | ||
*'''כרפס''' | *'''כרפס:''' בצל או תפוח אדמה. כרפס ר"ת ס' פרך, כלומר ש-60 ריבוא מבני ישראל עבדו עבודת פרך{{הערה|אבודרהם, מהרי"ל – 'ליקוטי טעמים ומנהגים' של הרבי}}, ב[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] מובא שהיו לוקחים בצל אולם בגלל חלישות הדורות היו לוקחים תפוח אדמה במקום, אך [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה מרוצה מכך{{הערה|רשימות חוברת צ (יומן ניסן תרצ"ה, וורשא) עמ' 14.}}. | ||
===סידור הקערה=== | ===סידור הקערה=== | ||
מנהג חב"ד בסידור הקערה הוא | מנהג חב"ד בסידור הקערה הוא על פי מנהג [[האר"י]] שבה הקערה מסודרת בסדר הרומז לעשר ספירות: את שלוש המצות שמים למעלה, והם כנגד הספירות [[חכמה בינה ודעת]], מצד ימין למעלה שמים את הזרוע שהוא כנגד ה[[חסד]], ומצד שמאל הביצה שהיא כנגד ה[[גבורה]], באמצע שמים את המרור שהוא כנגד ה[[תפארת]], מתחתם בצד ימין שמים את החרוסת כנגד ספירת [[נצח]] ומצד שמאל כרפס שהוא כנגד ספירת [[הוד]] ולמטה באמצע מרור נוסף שהוא כנגד ספירת ה[[יסוד]], והקערה היא כנגד ספירת ה[[מלכות]]{{הערה|כה"ח תעג, נח}}. | ||
}}. | |||
==סימני הסדר== | ==סימני הסדר== | ||