1,712
עריכות
קרבן העומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
משחרב [[בית המקדש]], מעיקר הדין היה מותר לאכול מהתבואה החדשה כבר מבוקר ט"ז בניסן, אבל מכמה סיבות התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה יום הנף (הנפת העומר), כלומר יום ט"ז בניסן, כולו אסור. הרמב"ם פוסק כדעת [[רבי יהודה]] במשנה, שבזמן שאין בית המקדש כל היום כולו אסור מן התורה. | משחרב [[בית המקדש]], מעיקר הדין היה מותר לאכול מהתבואה החדשה כבר מבוקר ט"ז בניסן, אבל מכמה סיבות התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה יום הנף (הנפת העומר), כלומר יום ט"ז בניסן, כולו אסור. הרמב"ם פוסק כדעת [[רבי יהודה]] במשנה, שבזמן שאין בית המקדש כל היום כולו אסור מן התורה. | ||
יש כאלו שאינם מקפידים על חדש היות וה"בית חדש" שהיה הרב של העיר מז'יבוז' סובר שכיום אין איסור חדש וסביר להניח שהבעש"ט נהג כמותו היות ודר בעירו{{הערה|מובא בספר שרי המאה (לר' [[יהודה לייב | יש כאלו שאינם מקפידים על חדש היות וה"בית חדש" שהיה הרב של העיר מז'יבוז' סובר שכיום אין איסור חדש וסביר להניח שהבעש"ט נהג כמותו היות ודר בעירו{{הערה|מובא בספר שרי המאה (לר' [[יהודה לייב מימון]]\פישמן) חלק ג' עמוד 9{{הבהרה|כדאי להביא מקור אחר}}.}}. | ||
תבואה שהשרישה קודם העומר, מותרת החל מהקרבתו. אך אם השרישה אחר העומר, אסור לקוצרה ולאוכלה עד שיוקרב העומר של השנה הבאה. | תבואה שהשרישה קודם העומר, מותרת החל מהקרבתו. אך אם השרישה אחר העומר, אסור לקוצרה ולאוכלה עד שיוקרב העומר של השנה הבאה. | ||