4,016
עריכות
משתמש:פולע/נבוכדנצר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(←מוצאו: הרחבה) |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נבוכדנצר''' היה מלך [[בבל]], שהחריב את [[בית המקדש הראשון]] והגלה את עם ישראל לבבל. | '''נבוכדנצר''' היה מלך [[בבל]]{{הערה|עזרא ה' י"ב}}, שהחריב את [[בית המקדש הראשון]] והגלה את עם ישראל לבבל. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===מוצאו=== | ===מוצאו=== | ||
ב[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]] נכתב שנבוכדנצר היה מצאצאי [[נמרוד]]{{הערה|פסחים צ"ד}}, והוא היה משלושת המלכים, יחד עם [[אחשורוש]] ו[[אחאב]] שמלכו בכיפה{{הערה|מגילה י"א}}, וכמו כן היה אחד משולשת מלכי [[בבל]]: נבוכדנצר, אויל מרודך ו[[בלשאצר]]{{הערה|ב"ר פ צ"ד}}. אשתו של נבוכדנאצר נקראת "שמירה", או ע"פ דעה אחרת "שמירמית"{{הערה|ויק"ר פי"ט}}. | ב[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]] נכתב שנבוכדנצר היה מצאצאי [[נמרוד]]{{הערה|פסחים צ"ד}}, והוא היה משלושת המלכים, יחד עם [[אחשורוש]] ו[[אחאב]] שמלכו בכיפה{{הערה|מגילה י"א}}, וכמו כן היה אחד משולשת מלכי [[בבל]]: נבוכדנצר, אויל מרודך ו[[בלשאצר]]{{הערה|ב"ר פ צ"ד}}, הוא מלך 45 שנה{{הערה|מגילה י"א}}, או 40 שנה{{הערה|תנחומא פ' אחרי מות סי' א}}. אשתו של נבוכדנאצר נקראת "שמירה", או ע"פ דעה אחרת "שמירמית"{{הערה|ויק"ר פי"ט}}. | ||
ב[[חז"ל]] נקרא נבוכדנצר "רשע בן רשע", בעוד טוריינוס מלך [[רומא]]{{הערה|שהיה מלך אכזרי שהרג יהודים רבים - | ב[[חז"ל]] נקרא נבוכדנצר "רשע בן רשע", בעוד טוריינוס מלך [[רומא]]{{הערה|שהיה מלך אכזרי שהרג יהודים רבים - ירושלמי סוכה פ"ה א'}}, נחשב מלך הגון שראוי שיהיה לו [[נס]]{{הערה|תענית י"ח}}. נבוכדנאצר יחד עם [[יואש]], [[חירם]] ו[[פרעה]] היו מארבעה מלכים שהחשיבו את עצמם כ[[אלוקים]]{{הערה|שמות רבה פ"ח}}. | ||
===גלויות ירושלים=== | |||
כאשר התמנה יהויקים ל[[מלך]] [[יהודה]], עלה נבוכדנצר ל[[ארץ ישראל]] וכבש את מלכות יהודה למשך שלוש שנים{{הערה|באותם שנים היה יהויקים עבד שלו}}, לאחר מכן מרד בו יהויקים ונבוכדנצר בתגובה הגיע והרג את יהויקים. לאחר מכן התמנה למלך בנו יהויכין, נבוכדנצר הגיע בשנית ל[[ארץ ישראל]], הרג את יהויכין והגלה ל[[בבל]], 10,000 איש שביניהם 7,000 אנשי צבא יחד עם אוצרות [[בית המקדש]], ומינה כמלך את אחיינו של יהויכין [[צדקיהו]]. | |||
בשנת ה19 למלכותו (ג'של"ח), הוא ל[[ירושלים]] וצר עליה החל מ[[י' בטבת]], וב[[י"ז תמוז]] פרץ את החומות ו[[חורבן בית המקדש|החריב את בית המקדש הראשון]], כפי שמתואר בפסוק: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ|מקור=ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'}} | |||
בפעם הראשונה שהוא עלה ל[[ירושלים]] הוא לקח איתו את [[דניאל]], [[חנניה מישאל ועזריה]], ובהמשך מינה אותם לתפקידים בכירים בממלכתו, נבוכדנצר ציווה לשים פסל בבקעת דורא שב[[בבל]] וציווה על כולם להשתחווה אליה, כאשר [[חנניה מישאל ועזריה]] סירבו הוא זרק אותם ל[[אש]], ובנס לא קרה להם כלום{{הערה|דניאל ג'}}. | |||
===סופו=== | ===סופו=== | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
{{הערות שוליים}} | |||