31
עריכות
גרמניה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים) |
חשבונו של עולם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תנועת ההשכלה== | ==תנועת ההשכלה== | ||
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. | במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך" רח"ל, רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי ח"ו. | ||
ה[[צמח צדק]] | ה[[צמח צדק]] ו[[הרבי המהר"ש]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה. (ראה [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]) | ||
==תחת השלטון הנאצי== | ==תחת השלטון הנאצי== | ||
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], | עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], הם החלו במעשיהם הנפשעים כנגד היהודים בשני מישורים: הראשון, חקיקת חוקים וגזירות כנגד היהודים, והשני, מעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג (בית הנבחרים הגרמני), הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה. | ||
בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ [[תרצ"ג]] התרחשו פרעות ביהודי ברלין. | |||
ב-11 במרץ [[תרצ"ג]], התפרצו אנשי ה-אס אה (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש | ב-11 במרץ [[תרצ"ג]], התפרצו אנשי ה-אס אה (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש נערכו מספר פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה. | ||
עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג. | עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי. | ||
באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם מתו | באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם של המגורשים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים. | ||
על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | ||