1,796
עריכות
הקהל ומועדי השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הסרת קישורים עודפים
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
מ (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[שיחות | ב[[שיחות]]יו ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים במצות הקהל בימינו, ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהייתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה. | ||
עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמה ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את [[עבודת השם]] ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל". | עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמה ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את [[עבודת השם]] ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל". | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה. (מפי השמועה). | ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה. (מפי השמועה). | ||
כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ול [[ראש השנה]] - כמו שב | כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ול [[ראש השנה]] - כמו שב ראש השנה - בהמלכת המלך, בני ישראל ב"[[ביטול]]" ונהיים "נקודה אחת" להמליך המלך, כך בהקהל כולם נהיים לנקודה אחת - "ליראה את ה'". | ||
==צום גדליה== | ==צום גדליה== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==חג הסוכות== | ==חג הסוכות== | ||
'''חג הסוכות ו[[הקהל]]''' הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | '''חג הסוכות ו[[הקהל]]''' הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | ||
*כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא ב[[סוכות]]. | *כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא ב[[סוכות]]. | ||
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים. | *סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים. | ||
*[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל. | *[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל. | ||
| שורה 47: | שורה 44: | ||
מכיוון שב[[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום '''השמיני עצרת''' שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש". | מכיוון שב[[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום '''השמיני עצרת''' שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש". | ||
כיוון שבחג הסוכות יש עניין של | כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - וב[[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב'''שמחת תורה''' שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו -וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף [[שמחת תורה]] יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'. | ||
==פרשת נח== | ==פרשת נח== | ||
| שורה 59: | שורה 56: | ||
ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח לכל אחד מלך|מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל. | ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח לכל אחד מלך|מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל. | ||
ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין | ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין בית המקדש (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי"ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש. | ||
==י"ט כסלו== | ==י"ט כסלו== | ||
| שורה 76: | שורה 73: | ||
===חנוכה וסוכות=== | ===חנוכה וסוכות=== | ||
זמן מצות הקהל בזמן שבית המקדש קיים הוא במוצאי יום טוב הראשון של חג ה[[סוכות]], וימי [[חנוכה]] שייכים לימי חג הסוכות: | זמן מצות הקהל בזמן שבית המקדש קיים הוא במוצאי יום טוב הראשון של חג ה[[סוכות]], וימי [[חנוכה]] שייכים לימי חג הסוכות: | ||
*במספר - ימי הסוכות הם שמונה, וימי החנוכה הם שמונה. | *במספר - ימי הסוכות הם שמונה, וימי החנוכה הם שמונה. | ||
*באמירת ה"הלל" - הן בחג הסוכות והן בחנוכה "גומרים את ההלל". | *באמירת ה"הלל" - הן בחג הסוכות והן בחנוכה "גומרים את ההלל". | ||
| שורה 105: | שורה 101: | ||
==פורים== | ==פורים== | ||
כל '''נס פורים''' היה על ידי '''[[הקהל]]''' - כאשר נגזרה גזירת המן אמרה אסתר ל[[מרדכי]] - "לך כנוס את כל היהודים" - | כל '''נס פורים''' היה על ידי '''[[הקהל]]''' - כאשר נגזרה גזירת המן אמרה אסתר ל[[מרדכי]] - "לך כנוס את כל היהודים" - מרדכי כנס את כל הילדים ולמד עימם תורה - וכך התבטלה גזירת המן. | ||
וההוראה לימינו: כאשר "עומדים עלינו לכלותינו" - התשובה היא כמה שיותר [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]], וכך נינצל. | וההוראה לימינו: כאשר "עומדים עלינו לכלותינו" - התשובה היא כמה שיותר [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]], וכך נינצל. | ||
| שורה 128: | שורה 124: | ||
וזהו הרי תוכנה של מצות הקהל בימינו היא שבכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים". | וזהו הרי תוכנה של מצות הקהל בימינו היא שבכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים". | ||
==ל"ג בעומר== | ==ל"ג בעומר== | ||
ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמיד | ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמיד]]י [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד". | ||
וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, ב[[ל"ג בעומר]] שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את ה[[נשמה]] האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא. | וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, ב[[ל"ג בעומר]] שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את ה[[נשמה]] האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא. | ||
| שורה 151: | שורה 147: | ||
עבודת [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] ב'''חודש אלול''' של '''שנת הקהל''' מקבלת מימד עמוק ומיוחד, כאשר הסיכום של עבודת ה[[יהודי]] במשך השנה החולפת היא באופן שהוא מאחד, מקהיל ומקבץ את כל ה"[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]" הפרטיים שלו ב"[[בית המקדש]]" הפנימי שלו תוך התמסרות מלאה אל המלך - הקדוש ברוך הוא, על מנת להתכונן כראוי ליום הראשון בשנה הבאה [[ראש השנה]], ימים בהם יתבטא ביתר שאת יראת השם אותה ספג היהודי במשך שנת הקהל, באופן של "פעולה נמשכת". | עבודת [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] ב'''חודש אלול''' של '''שנת הקהל''' מקבלת מימד עמוק ומיוחד, כאשר הסיכום של עבודת ה[[יהודי]] במשך השנה החולפת היא באופן שהוא מאחד, מקהיל ומקבץ את כל ה"[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]" הפרטיים שלו ב"[[בית המקדש]]" הפנימי שלו תוך התמסרות מלאה אל המלך - הקדוש ברוך הוא, על מנת להתכונן כראוי ליום הראשון בשנה הבאה [[ראש השנה]], ימים בהם יתבטא ביתר שאת יראת השם אותה ספג היהודי במשך שנת הקהל, באופן של "פעולה נמשכת". | ||
כמו כן, כיוון שהוא החודש האחרון של [[שנת הקהל]], יש לנצל אותו כיוון שהוא הזמן האחרון והימים האחרונים של שנת [[הקהל]] - להרבות בו בענינים של | כמו כן, כיוון שהוא החודש האחרון של [[שנת הקהל]], יש לנצל אותו כיוון שהוא הזמן האחרון והימים האחרונים של שנת [[הקהל]] - להרבות בו בענינים של הקהל. | ||
וכל זה מתוך דגש על עניני של [[חודש אלול]] - עניין ה[[תשובה]]. | וכל זה מתוך דגש על עניני של [[חודש אלול]] - עניין ה[[תשובה]]. | ||