משתה ושמחה (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף

דנו הפוסקים האם יש חיוב אכילת [[לחם]] וכן אכילת [[בשר]] בסעודה זו. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרת קודש]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7 אגרות קודש ח"ה ע' רנו].}} דן הרבי בכך, ונוטה להכריע בדעת [[אדמו"ר הזקן]] שאין חיוב אכילת לחם, ממה שכתב שאין צריך לחזור אם לא אמר "על הניסים".

הרבי מבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקו"ש חלק ז' שיחת ויקרא ג'], מתורגם ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&hilite=6f6a07e7-20c9-48b6-a6d0-6e53b03ba0a5&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&pgnum=104 שערי המועדים פורים]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=386&hilite=4cbdc241-2877-4197-866e-3e1dcf2fc7ce חלק ט"ז שיחת פורים ב'], מתורגם ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&pgnum=128&hilite=6f6a07e7-20c9-48b6-a6d0-6e53b03ba0a5 שערי המועדים פורים].}}, שחיוב "משתה ושמחה" שונה משאר מצוות הפורים - בכך שהוא אינו מסתכם בקיום המצוה פעם אחת, אלא הוא חיוב הנמשך לאורך כל היום, כיון שכל מהות היום היא "יום משתה ושמחה". ומחיוב זה של משתה ושמחה, מסתעפות גם שאר מצוות היום שמטרתם להרבות בשמחה.

וכן כתב [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/182&search=%D7%A7%D7%9D+%D7%A8%D7%91%D7%94 לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים ב'].}}: "להלכה נפסק בשו"ע שיש חיוב לבסומי בפורים עד דלא ידע, ואין חוששים שיסתעף מזה שום דבר בלתי רצוי כו'". כמה פעמים דיבר בצחות, על כך שישנם אלו היוצאים ידי חובת "עד דלא ידע" בשינה, והכריע בבירור שחיוב זה הינו כפשוטו:

[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/177&search=%D7%A7%D7%9D+%D7%A8%D7%91%D7%94 לקוטי שיחות חלק ל"א שיחת פורים ב']. נדפסה גם (במהדורה ראשונית) ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14950&st=%u05DC%u05D1%u05E1%u05D5%u05DE%u05D9 לקוטי שיחות חלק כ"ז בהוספות, ע' 267]. ועל פי ביאורו מתיישבים עוד כמה פרטים בסיפור, עיי"ש.}} שסיפור זה אכן התרחש כפשוטו ורב זירא אכן [[מיתה|מת]] בפועל. אלא שיחד עם זה - אין בכך כל חסרון, ואדרבה: שכרותם של רבה ורב זירא לא הייתה שכרות מ[[יין]] גרידא, אלא מ[[יינה של תורה]], סודות התורה{{הערה|בדומה לביאור החסידות (לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 121, חלק י"ב ע' 55) על מיתת [[נדב ואביהוא]] בני [[אהרן]] שהיו "שתויי [[יין]]" - שהתעלו בקרבתם הגדולה לקדוש ברוך הוא עד שהגיעו ל[[כלות הנפש]].}}. בשעת הסעודה, גילה רבה סודות התורה מופלאים ונעלים כאלו, שרק הוא יכול היה להשיג אותם ולהשאר שלם בגופו למרות התפעלותו - אך לא רב זירא{{הערה|שהרי "רבה" פירושו גדלות, ו"רב זירא" (מלשון זעירא, זעיר) פירושו קטנות. היינו שלרבה היו "[[מוחין דגדלות]]" יותר מלרב זירא.}}. לכן נשמתו של רב זירא פרחה מגופו, מגודל תשוקתו להידבק בה', עד שרבה התפלל עליו וחזר לחיים.

[[הרבי]] נהג לערוך את ה[[התוועדות]] בפורים במוצאי היום, בשעה 9:30; והסביר שזאת כדי לאפשר לחסידים לערוך את הסעודה במחיצת משפחתם ורק לאחר מכן להגיע להתוועדות. בנוסף ביאר, שזה שהקהל כבר התבסמו "עד דלא ידע" בביתם, ולאחר מכן נאספים שוב ל[[התוועדות]] זו, מוכיחה שב[[התוועדות]] צריכים וישנו הכח להגיע לדרגה למעלה מדרגה בתוך היציאה מההגבלות גופא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&hilite=0c7763f9-4718-449a-997a-ebfb9eaa4bed&st=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90&pgnum=34 שיחת פורים תשמ"ה].}}.

עוד ביאר הרבי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7 שיחת פורים תשי"ט].}} שישנה מעלה בקביעת [[התוועדות]] דוקא בלילה שבין י"ד לט"ו, שהוא הלילה שמחבר בין פורים ל[[שושן פורים]] - מצד היותו בדרגא שלמעלה משניהם: בפורים ישנו חיוב "לבסומי", וכן ב[[שושן פורים]] חייבים להרבות קצת בסעודה. אך ה[[התוועדות]] בלילה זה אינה מצד חיוב אלא מרצון טוב, [[רשות]] שלמעלה מחובה!

גם לאחר שנת [[תשמ"ח]] בה נפסקו ההתוועדויות בפורים (ובימי החול בכלל), הורה הרבי שגם מלבד הסעודה של כל אחד בביתו, יש לערוך אחר כך [[התוועדות]] נוספת ברבים{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15970&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd פורים תשמ"ח].}}. ובשנת [[תשמ"ט]]{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA&pgnum=447&hilite=fb1db869-8e0a-4cea-af1c-99e13dc45b01 ש"פ ויקרא תשמ"ט].}} דיבר הרבי על המנהג לעבור בפורים מבית לבית כדי להשתתף בשמחת יהודים נוספים{{הערה|וקישר זאת למנהג ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], ש"גם כי עשה כן בבהכ"נ שלו, אם הולך לבהכ"נ אחר שלא גמרו, ירנן וישמח גם כן עמהם" ([[סידור אדמו"ר הזקן]] לפני "סדר הקפות").}}. כמו כן הורה הרבי לערוך עוד התוועדויות שמחה בקשר לימי הפורים{{הערה|1=במשך כל המעת לעת - משיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&hilite=c2d09151-dc41-4e39-8a0c-617e1fc73edb&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=389 ש"פ תצוה, שבת זכור תשמ"ח]. ושלושה התוועדויות, דהוי חזקה - משיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&hilite=c2d09151-dc41-4e39-8a0c-617e1fc73edb&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=17 ש"פ תצוה ערב פורים, ומוצאי פורים תש"נ סעיף יא].}}.

הרבי נהג לומר [[מאמר דא"ח]], ולעשות מגבית עבור "[[קופת רבינו]]" ב[[התוועדות]] זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=30479&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd ספר המנהגים]. וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=1485ed66-c79e-4f60-a41c-9162421dcba0&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=261 לקוטי שיחות חלק ב' ע' 537]. ועוד.}}. כן נהוג היה לנגן את הניגון "[[הופ קוזאק]]"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=570&hilite= שיחת פורים תשל"ב].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ב[[התוועדות]] זו לומר לחיים ולצאת מההגבלות לקיים "עד דלא ידע", והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שהקהל שרוי עדיין בהגבלות... כמו כן בדרך כלל הורה שמאן דהוא מהקהל יתנדב להוציא את הציבור ידי חובת השכרות "עד דלא ידע"{{הערה|1=שיחות פורים [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/3/45&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ב] (ושם הורה שהבחורים יצאו ידי חובה בכלים קטנים, אך יש למחות בשאר הקהל שאינם מתבסמים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ו] (ושם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 בהמשך השיחה], דיבר בלהט על כך שצריכים לשכוח על כל הענינים והחשבונות הגשמיים וגם הרוחניים, ולהגיע ל"עד דלא ידע"). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/145&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ז] (ושם פנה לכמה מהמשתתפים שיתנדבו לכך, ואחר כך פנה לרבים והורה להם לומר עוד ועוד 'לחיים', ובכוסות גדולים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/11/158&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשח"י] (ושם פנה לרבים ותבע מהם לקיים "עד דלא ידע", וכן בעצמו אמר לחיים פעמים רבות, והתבטא: "אולי הייתי אוחז כבר ב"עד דלא ידע", אבל אתם מעכבים אותי"...). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/10/106&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ט]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/27/448 תש"כ] (ושם סיים ה[[התוועדות]] באמירתו: "אלו שנתחייבו בברכה אחרונה – יברכו ברכה אחרונה. אלו שרוצים להמשיך ה[[התוועדות]] – תבוא עליהם ברכה. אלו שהם במעמד ומצב ד"עד דלא ידע" – ימשיכו... עד כי יבוא משיח, בעגלא דידן"). ועוד.}}.

בשנת [[תשמ"ב]] כתב לאחר ה[[התוועדות]] אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם באחד המוציא את הרבים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק כ"א בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=499&hilite= ע' 492].}}.

בשנת [[תשמ"ה]], אף הורה להשלים את הענין של "לבסומי עד דלא ידע" ב[[שבת]] שלאחר פורים. במשך כמה שיחות דיבר על כך באריכות, תוך כדי ביאורים על כל אחד מסוגי המשתתפים בהתוועדות, מדוע גם הם חייבים להשתתף ב"עד דלא ידע" - [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], [[רב|רבנים]] ספרדיים ורבנים אשכנזים{{הערה|1=שיחת ש"פ תשא תשמ"ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&hilite=00ee6a68-be5e-495f-b8d1-97e10f45d286&st=%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&pgnum=92 התוועדויות ח"ג ע' 1478] ואילך, בכמה שיחות.}}.

עם זאת אמר הרבי פעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/19/15/186&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 שיחת פורים תשי"ז], והזכירה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/304&search=%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%96%D7%95 אגרת קודש] מ[[כ"ג באדר שני]] באותה שנה.}}, שבנוגע לכמות השתיה בפועל מספיקה אפילו טיפה אחת להביא את האדם למצב של "עד דלא ידע", אם הוא רק מבטל את מציאותו.

*הרב מנחם מענדל רייצס '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%93_%D7%93%D7%9C%D7%90_%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_103120.html ה'עד דלא ידע' החסידי]''' {{COL}}

*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%9C%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%93%D7%A2 בין 'ידע' ל'לא ידע']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]